להקת פיקוד צפון

המידע נלקח מ - ויקיפדיה: לערך | לרשימת התורמים
להקת פיקוד צפון הינה להקה צבאית שפועלת במסגרת פיקוד הצפון.
הלהקה הייתה מהמצליחות שבלהקות הצבאיות, ורבים משיריה היו ללהיטים.

היסטוריה

הקמת הלהקה ושנותיה הראשונות
להקת פיקוד הצפון הייתה הלהקה הפיקודית האחרונה שהוקמה, לאחר להקת פיקוד הדרום ולהקת פיקוד מרכז.
הלהקה נוסדה בסוף 1954 מאיחוד של שני גופים:
הראשון היה קבוצת שחקנים מלהקת פיקוד הדרום בראשו של יעקב בודו שעברו לפיקוד הצפון לאחר פירוק הלהקה,
והשני חברי להקת גולני "אילן" שסופחו לצפון עקב בעיות ארגון ותקציב.
בין חברי הקבוצה השנייה היו צדוק סביר ואסתרק'ה נהרי.

תוכניתה הראשונה של הלהקה, "מוישה ונטילטור", הועלתה במאי 1955.
הכוח העיקרי מאחורי התוכנית היה יעקב בודו,
שגילם את הדמות הראשית, שימש כמפקד הלהקה והיה האחראי הראשי על קיבוץ השחקנים.
התוכנית הייתה במתכונת עלילתית, עם מחזה מאת יעקב מייבלום, וכללה שלושה שירים בלבד.
בין חברי התוכנית הראשונה היו גם אביבה מרקס, אברהם דוד, אברהם פלטה,
חנה אהרוני, מירי מגנוס, משה רון, פנינה זהרוני, שי דנון והאקורדיוניסט אוסקר סלדק.

שלושת התוכניות הבאות של הלהקה הועלו כולן ב-1956, ולא זכו להצלחה גדולה.
התוכנית השנייה, "מצפון תפתח הטובה", עלתה בינואר 1956.
במקום הצגה מרכזית בדומה לתוכנית הראשונה,
הוצגו ב"מצפון תפתח הטובה" מערכונים קצרים, לצד שירים חדשים.
השיר המוכר ביותר בתוכנית היה "שיר הצנחנים" שכתב חיים חפר לכבוד חטיבת הצנחנים, והלחין סלדק.
לתוכנית היו שותפים גם בודו, משה רון ויהודית סופר.
שתי התוכניות הבאות היו "ש.. ש... שתוק" שהועלתה במאי, ו"על דא ועל הא" שהועלתה באוקטובר.

תוכניתה החמישית של הלהקה נקראה "פגע וברח", והיא הועלתה ב-1957.
לראשונה כללה התוכנית מספר גדול של שירים, עשרה, כשהמפורסם שבהם הוא
"על ראש הג'ינג'י" שכתב דן אלמגור והלחין מאיר נוי.
בין משתתפי התוכנית היו איתמר ישראל, לוליק (כינויו של אברהם לוי), משה רון ושמואליק זוהר.

הצלחה ראשונית
להצלחתה הגדולה הראשונה זכתה להקת פיקוד צפון ב-1958, כשהעלתה את תוכניתה השישית, "נעלה צפונה".
גורם עיקרי להצלחה היה שני הכותבים הראשיים של שירי התוכנית, נעמי שמר ויוחנן זראי.
שמר כתבה והלחינה את "נעלה צפונה" ואת "בגלל מסמר", שהיה ללהיט גדול.
שיר מפורסם נוסף בתוכנית היה "השריונים יצאו", שכתב חיים חפר והלחין יוחנן זראי.
השיר יועד במקור ללהקת גייסות השריון,
אך מכיוון שתוכניתה טרם הייתה מוכנה, הוא הועבר ללהקת פיקוד צפון, אשר חיפשה שיר סולו ללוליק.
בנוסף ללוליק, איתמר ישראל ושמואליק זוהר שנשארו מהתוכנית הקודמת, הצטרפו למחזור זה גם בני ברמן,
אבי רוזמרין, אמיתי אגמון, לאה הופמן, מרים ליגנר וראובן פאר.

תוכניתה השביעית של הלהקה, "מחיל אל חיל" שהועלתה ב-1959, לא זכתה להצלחה גדולה כמו קודמתה.
השיר המוכר ביותר בתוכנית היה "שתי אחיות" שכתב יחיאל מוהר והלחין מאיר נוי.
ללוליק ואגמון הצטרפו שלמה וינר, דרורה רופא, חנה פרומן, שי בורשטיין, יפה זהבי ותמר סטינג.

התוכנית הבאה, "קר וחם בצפון" מ-1960, זכתה להצלחה גדולה יותר,
בעיקר בזכות השירים "זמר לגדעון" ו"פגשתיך בשדה תלתן" שכתבה נעמי שמר.
כעבור שנה הועלתה התוכנית התשיעית, "הנשק הסודי",
ממנה זכור בעיקר השיר "יעל" שכתב דן אלמגור והלחין אמיתי נאמן.
מהתוכנית העשירית, "טרמפ לצפון" מ-1962, התפרסם השיר "ללכת" של יחיאל מוהר ומאיר נוי.
בתוכנית היו חברים אתי גרוטס, נירה רבינוביץ', חנה לוי,
כוכבה הרי, נורית אילן, בלהה חורגל, מולי שפירא ושמעון לב.

החל מ-1963 חל שינוי ניכר בכיוון המוזיקלי של הלהקה, שהתבטא בעיקר בהכנסת כלי נגינה חדשים;
לצד האקורדיון הישן, הוכנסו בהדרגה גם כלים נוספים, כגיטרה, חצוצרה, סקסופון ותופים.
שינוי זה בלט לראשונה בתוכנית "ידיים למעלה" שהועלתה ב-1963.
בשיר "לוס פיקודוס צפונס" היה קובי אשרת (שאז עוד נקרא יעקב ונטורה)
מהראשונים בלהקות הצבאיות שניגן על גיטרה חשמלית.
השיר, בסולו של גדי יגיל, היה פרודיה על השפעת המוזיקה הדרום אמריקאית.
שירים מוכרים נוספים מאותה תוכנית היו
"כוכב הצפון" של דידי מנוסי ויוחנן זראי עם סולו של דני בן ישראל,
"זהירות בונים כאן" של נעמי שמר ו"שיר לחיילת" של מנוסי ונורית הירש.
בתוכנית השתתפו גם נירה רבינוביץ', אלישבע אשל ואריה פלדמן.

התוכנית ה-12 של הלהקה, "תן חיוך", הועלתה ב-1964.
ליגיל, אשרת ובן ישראל הצטרף בתוכנית גיורא קרונזון.
בין שיריה היו "שיר המאמצות", "חמישה ספנים" ו"נר בחלונך" בסולו של בן ישראל.
מהתוכנית הבאה, "כל הכבוד" שהועלתה באותה שנה,
זכור בעיקר שיר הנושא ("לכל זוגות האוהבים"), שכתב יוסי גמזו והלחין אריה לבנון.
בתוכנית זו השתתפו מוצי אביב ויהודה ברקן.

תוכניתה ה-14 של הלהקה, "שמח בצפון", הועלתה ב-1967, עוד לפני מלחמת ששת הימים.
לאביב וברקן הצטרפו בתוכנית דודו דותן ואריה מוסקונה, וזכורים ממנה השירים "כנרת אחרת"
שכתב יעקב שרת והלחין משה וילנסקי ו"שלושה חיילים" שכתב חיים חפר והלחינה אלונה טוראל.

תקופת הזוהר
האופוריה שאחרי מלחמת ששת הימים הביאה למדיניות חדשה בצה"ל,
של הענקת משאבים רבים יותר ללהקות הצבאיות, ובהן להקת פיקוד הצפון.
הדבר התבטא בהפקות גדולות יותר, הגדלת מספר חברי הלהקה, ואמצעים חדשים ככלי נגינה ואמצעי הגברה.
התוצאה הייתה תקופתה המוצלחת ביותר של הלהקה, שהגיעה באותה עת לרמתן של שאר הלהקות הצבאיות.

גורם נוסף להצלחה באותן שנים היה אלוף פיקוד הצפון דוד אלעזר.
אלעזר, שראה בחשיבותה הגדולה של להקה צבאית, היה מעורב ישירות בהכנות להופעות ובתכנים,
ודאג לתנאי השירות של חברי הלהקה.
הוא אף גייס בעצמו ללהקה את יגאל בשן ואת עדנה לב, שכבר היו זמרים מוכרים בקרב הציבור הרחב.

ביטויו הראשון של המהפך היה ב-1968, עם העלאת התוכנית המצליחה "על הרמה".
התוכנית כללה שירים רבים שעסקו ברמת הגולן ובקרבות בצפון הארץ,
כ"נגמרה המלחמה" (ארנון בן נחום/דני ליטני),
"וחרב אין ביד דוד" שהלחינה דרורה חבקין על פי ספר שמואל, "עמק דותן"
(דליה רביקוביץ'/שמעון ישראלי), "תל פאחר" (חבקין/ליטני) ו"עדיין הקרב לא תם" (חבקין).
אך מעל כולם בלט השיר "מלכות החרמון", להיט גדול שכתב יובב כץ, הלחין אפי נצר ושר מוצי אביב.
השיר הוביל במשך שבועות רבים את מצעדי הפזמונים,
ונבחר כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל ושל גלי צה"ל.
בגלי צה"ל היה זה השיר היחיד של להקה צבאית שזכה בתואר זה.
פרט לאביב היו חברים בתוכנית גם אריה מוסקונה, דודו דותן,
אברהם צמח, ברטה רחמים, דוד פרי, יוסי זמורה, מרגלית שליבק, פאול רוט, פנחס בן ארי,
ראובן ברצ'י, ראובן שנער, רון אריסון, שלומית נתיב, שלומית סיגל, שרה גנץ ותמר וקסלר.

תוכניתה ה-16 של הלהקה, "קצת מזה וקצת מזה", הועלתה ב-1969.
השיר הבולט ביותר בתוכנית היה "אם תשוב" שכתב יורם טהרלב, הלחין אפי נצר ושרה עדנה לב.
שיר בולט נוסף היה "האהבה היא פרח" שכתבה לאה נאור והלחינה נורית הירש.
פרט ללב השתתפו בתוכנית גם דודו דותן,
דובי גל, אברהם צמח, איתן גרסטנר, איתן סלונים, בני ליכטנפלד, גידי זר, ברטה רחמים,
דב גנדלמן, דוד פרי, דורית תמיר, דני ליכטר, יהודית כץ, יוסי ברק, לאה דזלושיצקי,
מרגלית שליבק, פאול רוט, פנחס בן ארי, צבי ליכטר, ראובן ברצ'י, שושנה מנדלסון ושלומית סיגל.

לתוכנית ה-17, "מהצפון באהבה" מ-1970, הצטרף ללהקה אחד מכוכביה הגדולים ביותר, יגאל בשן.
בשן הביא עימו ללהקה את השיר "לצפון באהבה" (דודו ברק/נורית הירש),
ששר במקור לבדו בתחילת שירותו, עת הופיע כזמר סולן.
בשן שר סולו גם ב"הנבל" שכתב יורם טהרלב והלחין משה וילנסקי
וב"מתנה מן הים" של אהוד מנור ונורית הירש.
שיר נוסף שכתבו מנור והירש לתוכנית הוא "רגע לפני", ששרה עדנה לב.
שירים נוספים בתוכנית היו "האישה האידאלית", "הגליליות", "לילה בירושלים המזרחית",
"למה לך מנגו", "מיכל ומיכאל", "סיביר שלנו", "פתחו את כל החלונות", "ציפור הגשם" ו"תמיד אותם".
פרט לבשן וללב השתתפו בתוכנית גם דדי בן עמי, דודו דותן (מפקד הלהקה), עירית דותן, איתן גרסטנר,
בני ליכטנפלד, דב גנדלמן, דוד רוזנטל, דורית תמיר, יהודית כץ, יהושוע לוינר,
יוסי ברק, נירה ויסמן, עפרה גולן, פאול רוט, פוריה פינגרר, צבי ליכטר ושלמה גלברג.

יגאל בשן היה הכוכב גם בתוכנית ה-18, "חייך לעולם" מ-1971.
הלהיט הגדול של התוכנית היה "מתוק מתוק", שכתב אילן גולדהירש והלחין אילן מוכיח.
השיר נכתב לפי בקשתו של בשן, שפנה אל מוכיח,
מנהלה המוזיקלי של התוכנית, בבקשה לכתוב שיר בסגנון אריתה פרנקלין.
השיר זכה להצלחה גדולה, ונבחר כ"שיר השנה" בקול ישראל.
שיר מוכר נוסף בתוכנית היה "סיירת אגוז" שכתב דודו ברק והלחין אפי נצר.
בין חברי התוכנית היו גם זמירה אדם, נחמה שוטן, נירה ויסמן, אוהד נהרין,
יוסי ברק, מיקי גורביץ', סמדר ברנר ועירית דותן.

תוכניתה ה-19 של הלהקה נקראה "רוח צפון" והועלתה ב-1972.
אף על פי שהשתתפו בה אמנים מפורסמים כשרי צוריאל ואוהד נהרין, לא זכתה התוכנית להצלחה גדולה,
בעיקר מפני שהייתה חסרת להיטים ובשל העובדה שקברניטיה ניסו לשבור את שיטת הסאטריזם.
בתוכנית השתתפו גם אייל ברטונוב ומיקי גורביץ'.
השיר היחיד בתוכנית שזכה להצלחה יחסית, היה "דיינו".

ירידה בפופולריות עד לפירוק
לאחר "רוח צפון" ניכרה ירידה חדה בפופולריות הלהקה,
שלא הצליחה לשחזר את תקופתה המצליחה שלאחר מלחמת ששת הימים.
שני גורמים עיקריים לכך היו מלחמת יום הכיפורים,
והתנגדותו הנחרצת של רפאל איתן, אלוף פיקוד הצפון, לפעילות הלהקה.

תוכניתה ה-20 של הלהקה, "הי צפונה", הועלתה ב-1973, שבוע לפני פרוץ המלחמה.
השתתפו בה אוהד נהרין, אייל ברטונוב, דני כץ וחני ליבנה.
המלחמה שיבשה את פעילות הלהקה, והתוכנית ירדה במהרה.
שמואל וילוז'ני, חבר צוות הווי של פיקוד הצפון, הוזמן על מנת לארגן את הלהקה מחדש.
הלהקה העלתה תוכנית חדשה, שהורכבה מקטעים שונים, רובם מאולתרים.
לאחר המלחמה נוצר מחסור בכוח אדם, מכיוון שהחיילים בעלי הכושר הקרבי הופנו ליחידות הלוחמות.
כך צומצמה פעילות הלהקה באופן ניכר.

שתי התוכניות האחרונות של הלהקה, "גלי צפון" מ-1975 ו"בלילה על הדשא"
מ-1977 הושפעו מיחסו העוין של רפאל איתן,
שלא הכיר בחשיבות הלהקות הצבאיות ורצה לכפות את טעמו האישי בשירי הלהקה.
על מנת להמשיך בפעילות סדירה לנוכח התנגדותו של איתן, גובשה מדיניות של הטעיה.
שם הלהקה בתוכנית האחרונה שונה ל"חבורת הזמר של פיקוד הצפון", והיא העלתה שתי תוכניות:
תוכנית רגילה בשם "בלילה על הדשא", ותוכנית שירה בציבור של שירי ארץ ישראל.
איתן לא ידע במשך זמן רב על התוכנית הראשית, והאמין כי הלהקה פועלת במסגרת התוכנית השנייה בלבד.

דווקא תוכניתה האחרונה של הלהקה הייתה מהמצליחות ביותר שהעלתה.
השיר "בלילה על הדשא" היה להיט גדול, הגיע למקום השני במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל,
ונחשב ללהיט האחרון של הלהקות הצבאיות לפני פירוקן.
כותבת השיר, אסתר ניצב, הייתה מחברת אלמונית מקיבוץ בית זרע,
שכתבה את השיר כשיר זיכרון לבן כיתתה שלמה ארד,
שאהב לארגן ערבי שירה, ונפל בהתרסקות הרקולס ב-1975.
את השיר הלחין יאיר רוזנבלום, שהלחין גם את "בוא איתי אל הגליל" ו"שני דרורים" שכתב אהוד מנור.
כמו כן כללה התוכנית גרסת כיסוי לשירו של חנן יובל "גשם אחרון" שכתבו מנור ורוזנבלום.
את השיר שרה ורדה נוגה, בביצוע שהפך לאחד המזוהים ביותר עימו.
בין חברי התוכנית היו גם אילן טל, ורדה גורן, יורם צדוק ויעל חובב.

ב-1978 הורה הרמטכ"ל רפאל איתן על פירוק הלהקות הצבאיות, ובהן להקת פיקוד הצפון.

פעילות מחודשת בשנות השמונים
באמצע שנות השמונים חידשו מספר להקות צבאיות את פעילותן,
ובהן פיקוד הצפון, שהעלתה את התוכנית "קום והתהלך בארץ".
החזרות לתוכנית התחילו בסוף 1983, והצגת הבכורה התקיימה בתחילת 1984.
שני הלהיטים הגדולים ביותר בתוכנית היו "קום והתהלך בארץ" (יורם טהרלב/יאיר קלינגר)
ששר יהודה אליאס ו"עוד לא תמו כל פלאייך" (טהרלב/רמי קלינשטיין) ששרה יסמין גמליאל.

ב-1986 הועלתה התוכנית "בוא עכשיו", מתוכה התפרסם השיר "כד הקמח"
שכתבה והלחינה נעמי שמר על הבצורת באותה שנה.
בין חברי התוכנית היו דני שטג, משה בן בסט, רפי ויינשטוק,
דלית כהנא, מיכל צפיר, מירי נבו ושירה פרבר.

עד 1990 העלתה הלהקה מספר תוכניות נוספות, שכללו בעיקר גרסאות כיסוי לשירים ישנים.
העדפתו של הקהל את השירים הישנים וחוסר הצלחת תקליטי
הלהקה בשוק האזרחי הביאו לירידה בפופולריות הלהקה, עד פירוקה.

בשנת 2006, לאחר מספר שנות שפל, פתח מחדש פיקוד הצפון את הלהקה.

הלהקה כיום
להקת פיקוד הצפון כיום הינה אחת מן הלהקות המובילות בצה"ל ומורכבת ממספר חברים הפועלים בהרכב אחד.
המוזיקאי דרור אלכסנדר מופקד על ניהולה המוזיקלי של הלהקה מזה מספר שנים.
בנוסף, את המופעים מפיקים חיילי מדור הפקות במקח"ר (מפקדת קצין חינוך ראשי).
פעילות הלהקה כוללת, בין השאר, הופעות מול חיילים בבסיסי צה"ל וערבי התרמה לצה"ל ברחבי העולם.

תוכניות הלהקה
מוישה ונטילטור - 1955 
מצפון תפתח הטובה - 1956 
ש... ש... שתוק - 1956 
על דא ועל הא - 1956 
פגע וברח - 1957 
נעלה צפונה - 1958 
מחיל אל חיל - 1959 
קר וחם בצפון - 1960 
הנשק הסודי - 1961 
טרמפ לצפון - 1962 
ידיים למעלה - 1963 
תן חיוך - 1964 
כל הכבוד - 1964 
שמח בצפון - 1967 
על הרמה - 1968 
קצת מזה וקצת מזה - 1969 
מהצפון באהבה - 1970 
חייך לעולם - 1971 
רוח צפון - 1972 
הי צפונה - 1973 
גלי צפון - 1975 
בלילה על הדשא - 1977 
קום והתהלך בארץ - 1984 
בוא עכשיו - 1986 
בואו נאמין 2008

תקליטי הלהקה
זהירות נהגת - שירים מתוך תכניותיה הראשונה של הלהקה. 
בגלל מסמר - שרים מתוך תכניותיה הראשונות של הלהקה. 
הנשק הסודי (תקליט שחציו השני כלל שירים של להקת פיקוד המרכז) 
לוס פיקודוס צפונס (4 קטעים מתוך התוכנית ידיים למעלה) 
תן חיוך 
כל הכבוד (4 קטעים מתוך התוכנית) 
שמח בצפון (4 קטעים מתוך התוכנית) 
על הרמה 
קצת מזה וקצת מזה 
מהצפון באהבה 
חייך לעולם 
רוח צפון 
היי צפונה 
בלילה על הדשא (חבורת הזמר של פיקוד הצפון) 
קום והתהלך בארץ 
בוא עכשיו

הצג מידע מקוצר >>