הלך הוא יום אחד בדרך לבאר שבע, |
הרוח מן הים את השיחים ליטף, |
ליד אילן זקן היא את ראשה הסבה, |
וצמתה ירדה ירוד מן הכתף. |
הגדוד המשיך לצעוד, ועם הגדוד הלך הוא |
ואת פניו נשקו גם רוח, גם חמה. |
אבל בחניה לילית אחת נוכח הוא |
נוכח הוא כי שכח לשאול אותה לשמה. |
מעבר: |
x4 |
הוא לא ידע את שמה, |
אבל אותה צמה |
הלכה עמו לאורך כל הדרך, |
והוא ידע, יש יום בו יפגשו פתאום, |
עם שחר של תללים או שמש ערב. |
ארקדי דוכין יותר מידיחדר משליהבלדה על האיש שהחליף את הירחשיר ליריתמיד תישאריהנאיבי האחרוןמבעד למסכהאין לי אהבהמרגיש אשםנאמר כבר הכל |
רוק עמיר לב - נוסע וחוזר אריק איינשטיין - קפה טורקי שייגעצ - דיילת באל על אביב אלוש - יש ימים יהורם גאון - ארץ צבי |