שירותי TAB4U
בקש אקורדים לשיר
בקש תווים לשיר
גישה לכל השירים קטגוריות שירים
השירים הנצפים ביותר
שירים חדשים
המדורגים ביותר
השירים שצפיתי בהם
רשימות שירים אהובות
שירים לפי קטגוריות
מילון אקורדים לוחות מורי נגינה ללמוד יחד צור קשר
אהוד מנור הוא פזמונאי ומתרגם ישראלי, נולד בשם אהוד וינר במושבה בנימינה, להוריו ישראל ורחל וינר. כשהיה בן 15, בעת שלמד בבית הספר הריאלי בחיפה, נפטר אביו, ישראל וינר. את שירותו הצבאי בצה"ל עשה כקצין חבלה בהנדסה קרבית. לאחר השירות הצבאי למד פסיכולוגיה וספרות אנגלית...
אהוד מנור הוא פזמונאי ומתרגם ישראלי, נולד בשם אהוד וינר במושבה בנימינה, להוריו ישראל ורחל וינר. כשהיה בן 15, בעת שלמד בבית הספר הריאלי בחיפה, נפטר אביו, ישראל וינר. את שירותו הצבאי בצה"ל עשה כקצין חבלה בהנדסה קרבית. לאחר השירות הצבאי למד פסיכולוגיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1981 השלים תואר שני בספרות אנגלית באוניברסיטת קיימברידג'. בשנת 1962 התקבל לעבודה בקול ישראל כעורך מוזיקלי. שנה לאחר מכן נסע ללמוד תקשורת המונים בניו יורק, שם פגש את הזמרת עפרה פוקס. לאחר זמן מה התחתנו השניים וחזרו לארץ. לזוג נולדו שלושה ילדים: גלי (1965), ליבי (1967) ויהודה (1974) על שמו של אחיו. בקיץ 1968, במלחמת ההתשה, נפל אחיו הצעיר יהודה וינר. אהוד, שהיה קשור עד מאוד לאחיו הצעיר, כתב עליו את השיר "אחי הצעיר יהודה" אשר הוקלט בחורף 1969 על ידי להקת גייסות השריון, וכן את השיר "בן יפה נולד". בשנת 1971, תירגם מנור את המחזמר המפורסם "שיער". מחזמר זה זכה לביקורות טובות, ופתח בפני מנור את הדלת לתרגום מחזות זמר נוספים. אהוד מנור תרגם וכתב מאות שירים ויצירות. הוא חתום על למעלה מאלף שירים. המלחינה הראשונה עימה עבד הייתה נורית הירש, עם השיר "הבתים שנגמרו ליד הים", ולאחריו באו להיטים נוספים ללחניה. מנור עבד עם זמרים רבים ומפורסמים כגון: אילנית, אריאל זילבר, רבקה זוהר, צביקה פיק, ריקי גל, עפרה חזה ועוד רבים וטובים. הוא כתב שירי פופ קלילים כמו "לעולם בעקבות השמש" ו"בני ילד רע", שירי מולדת המבטאים רגשות אהבה לארץ, גם אם הדבר כרוך בכאב כמו "ללכת שבי אחרייך" ו"אין לי ארץ אחרת", בלדות מרגשות כמו "ברית עולם", פסקולים לסרטים ולהצגות כמו "חלומות שמורים" למחזמר "לילי גם", "שיר הלהקה" לסרט "הלהקה", "בלדה לשוטר" לסרט "השוטר אזולאי" ועוד. חלק משיריו הידועים קשורים לחוויות ילדותו ונעוריו במושבה בנימינה, בהם: "ימי בנימינה", "בשנה הבאה" שהפך ללהיט גדול, "הבית ליד המסילה", "ברוש" ו"נחל התנינים". מנור חיבר אין ספור שירים לתחרויות זמר רבות וכתב שירי ילדים רבים לפסטיבל. מנור כתב גם מספר להיטים ללהקות צה"ל, בהם "בוא איתי אל הגליל" ו"גשם אחרון". על רון ארד כתב את השירים "כשתבוא" ו"לא מפקירים חבר". בין הפרויקטים המוזיקליים שמנור תרגם היו: שירים מברזיל לאלבום "ארץ טרופית יפה", שירים דרום אמריקאיים ללהקת הפרברים, שירים מסרטים אמריקאיים ישנים להרכב הטוב הרע והנערה, שירים צועניים ושירים ערביים לאלבומיה של ירדנה ארזי, ושירים צרפתיים לאלבומה של קורין אלאל "שפת אמי". מנור תרגם מחזות רבים בהם "אילוף הסוררת", "הלילה השנים-עשר" ו"רומיאו ויוליה" של ויליאם שייקספיר, "מנהל הבית" של הרולד פינטר, "הקמצן", "טרטיף" ו"בית ספר לנשים" של מולייר, "חתולה על גג פח לוהט" של טנסי ויליאמס, ועוד. הייתה לו גם חיבה למחזות זמר, והוא תרגם את "שיער", "שיקגו", "קברט", "סוויני טוד", "אחים בדם", "סיפור הפרברים", "עלובי החיים" ו"אופרה בגרוש". מנור, כאמור, היה גם שדרן, והגיש תוכניות רדיו בקול ישראל וברשת 88FM, כמו גם תוכניות בטלוויזיה בנושאי קולנוע ומוזיקה, ביניהן התוכנית השבועית "עד פופ". בשנת 1995 זכה בפרס אקו"ם על מפעל חייו בפזמונאות, ובשנת היובל לישראל, 1998, זכה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי. בחודש מרץ 2005 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן. תואר זה הוענק לו על תרומתו הגדולה לתרבות העברית. טרגדיות רבות פקדו את בית משפחתו של מנור: הכאב על נפילתו של אחיו הצעיר ליווה אותו במשך השנים. בתחילת שנות האלפיים התאבד אחיו השני, זאב ניר, בגיל 67. כמו כן, הוא חלה בסרטן הריאות, ממנו החלים זמן קצר לפני מותו. אהוד מנור נפטר ב-12 באפריל 2005 מדום לב. בהלוויתו שנערכה בבנימינה השתתפו אישי ציבור, יוצרים ומבצעים רבים, והושרו בה שיריו "אין לי ארץ אחרת" (גלי עטרי), "מישהו" (מתי כספי) ו"ימי בנימינה" (חנן יובל). לאחר מותו החליט משרד החינוך להכניס את שיריו לתוכנית הלימודים של בתי הספר. ב־13 ביולי 2005, יום הולדתו השישים וארבעה, הוסב שמו של אולפן רשת ג' בתל אביב, ל"אולפן אהוד מנור". תרומתו של אהוד מנור לזמר העברי הייתה רבה ביותר. הוא נחשב במשך שנים רבות כפזמונאי הפורה ביותר במדינת ישראל. מנור כתב שירים מכל הסוגים, משירים קלילים והומוריסטים בעיקר לתחרויות זמר (כמו האירוויזיון) על נושאים שנחשבו כ"לא רציניים", ועד שירים מורכבים, שנגעו ברבדים הרגישים ביותר בנפש האדם ובחייו האישיים שלו, בהם שירים על נפילת אחיו, על ימי ילדותו, על אהבה (כמו "ברית עולם" ו"כלים שלובים") ועל גידול ילדיו (כמו "ילדותי השנייה"). מנור היה מהיוצרים המוזיקליים שהחלו מתחילת שנות השבעים לבטא את עצמם בגוף ראשון, דבר שהיווה ניגוד לשירי המולדת שהושרו עד אז, אשר מוקד ההתייחסות בהם היה על החברה בכללותה. לכך התייחסה גם ועדת פרס ישראל בנימוקי הזכייה שלו לפרס: "אהוד מנור מעולם לא רצה להיות "שליח ציבור". בשירתו אין בדרך כלל מקום לנוסח "אנחנו". לפי תפיסתו, אין פזמונאי יכול לדבר אלא בשם עצמו. ואכן, הוא הביא לזמר העברי את קולו הפרטי, קול אינטימי, חושפני ורגיש, אך באורח פלא הפכה שירת היחיד שלו לשירת רבים".
השירים של אהוד מנור | |||
שם השיר | מכיל טאבים | מכיל תווים | סרטון לימוד |
אמא שלי | |||
אחי הצעיר יהודה |
רשימת אלבומים |
|||
---|---|---|---|
|