כשהלילה יורד על ההר השחור |
אני קם מעפר ונושם את הקור |
וריחות מלחמה נישאים באויר |
אם מאז או עכשיו קצת קשה להגדיר |
מסביב לי הם מחכים לי דור אחר דור |
הקרבות שלחמנו מזמן התיישנו |
הכלים אחרים, הפנים השתנו |
בחילות יהושוע, דוד או שאול |
מה הדרך ללכת ואיפה הגבול |
ומתוך החושך קולות אלי יענו |
כשהאדמה ירוקה והנשימה מתוקה |
והמהומה רחוקה |
ואני הגורל, ואני החייל |
ואני מביט בשתיקה עד שהאבק שוב ישקע |
לא הם לא ילמדו (אף פעם) |
לא הם לא ילמדו |
איך יוצאת מתוך השקט צעקה |
רכובים על סוסים אז דהרנו רחוק |
כשהאש מתלהטת בלילה עמוק |
נגד מי, נגד מה זה בכלל לא חשוב |
זאת הדרך ללכת, הדרך לשוב |
כשרצים קדימה אין זמן אפילו לחשוב |
כבר שנים שאני ללא גוף, ללא שם |
כמו סימן על החוף שהילד רושם |
אך כל פעם שאש שוב עולה בשדות |
והאופק מלא בעשן וחידות |
אז אני הכתובת שעל הקיר למולכם |
מעבר: |
x4 |
כשהאדמה ירוקה... |
דני רובס מוקפת באורבדרך אל האושרזה לא אנימחר הוא יחזוראיך הוא שרמשהו חדש מתחילמכתב קטןרכבות 68-80-88אני לא מפסיק להתרגשגרעינים |
לא הוגדר הדורבנים - שיר מתקופת הבארוק עידן עמדי - עכשיו חנן יובל - כל מילה חיילי הנקמה וישי לוי - תרקדי פאר טסי - בשלושים לעשירי |