על הר בין הגאיות, בתוך שקט של חולות
רגליה היחפות, שם הן מהלכות
מזמן היא עזבה הכל, רוצה במדבר לגדול
ציור שציירה אתמול עף לו עם החול

בואי, כך לוחש המדבר
בואי, לוחש ושר
בואי, כבר מיצית את הכל
את כמו רוחות בחול, בחול

עיניה הרעבות את כל הצבעים שותות
הערב לאט יורד כמו נווד בודד
יושבת מול מדורה יפה, כמה היא יפה
ושקט עוטף אותה על ההר שלה

בואי, כך לוחש המדבר...