


![]() ![]() |
כשהאדם מאבד את הטעם |
![]() |
מתייאש מהכוחות של עצמו |
![]() ![]() |
עליו לפנות לשמיים |
![]() |
יש שם מי שמקשיב רק לו. |
![]() ![]() |
ואז, עוד בלי לדעת כלום |
![]() ![]() |
אדם מקבל מענה, |
Cm/B ![]() |
רצונות חדשים, מילוי וקידום |
![]() |
תקוות לעתיד טוב ושונה |
![]() |
אחר כך הוא שוב נופל |
![]() |
שוב מתחיל לצעוק ולשנוא |
![]() ![]() |
מרגיש ריקנות מחומר, מרוח |
![]() |
בקושי סוחב את עצמו. |
פזמון: |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
כל השערים ננעלו חוץ משער הדמעות |
![]() ![]() ![]() ![]() |
דרכו הדרך לחופשי במסתרים תבכה נפשי |
![]() ![]() |
והוא נופל כבר בלי חומר דלק |
![]() |
הכל ריקני וזר, |
![]() ![]() |
גם בעבודה, גם בתוך הבית |
![]() |
מרגיש מבפנים שום דבר |
![]() ![]() |
לפעמים מעדיף את החומר |
![]() ![]() ![]() |
לפעמים את הרוח, אך גרוע מכל כלום |
Cm/B ![]() |
רק רוצה לנוח |
![]() |
רק רוצה להתרסק וליפול. |
![]() |
ועוברים חודשים של טוב ורע |
![]() |
הבלבול רק גובר וחונק |
![]() ![]() |
עד שאין כבר מוצא מתוך הביצה |
![]() |
הוא קם ובוכה וצועק |
פזמון |
![]() ![]() |
וזה לא בכי מעירפול ידיים |
![]() ![]() |
פשוט האדם כבר מבין שלבד אי אפשר |
![]() |
צריך מינימום שניים |
![]() |
כך מתגלה אלוקים. |
![]() ![]() |
ואז הוא בונה לו כתר |
![]() |
כי זאת מטרה עליונה |
Cm/B ![]() ![]() |
הוא מתחיל להבין שהכל תלוי רק בו |
![]() |
ובחברה הנכונה |
![]() |
מצד אחד זוכה לכתר |
![]() |
מצד שני לשפלות של עצמו. |
![]() ![]() |
אין כלום בעולם הזה, רק הבורא |
![]() |
אדם מאמין בכל דבר כשרע לו |
מעבר: |
F D D G x2 |
פזמון x2 |
מעבר: |
F D D G x2 |
סיום: |
D G F D x2 |
![]() בית קפה של דינוזאוריםנאמר כבר הכלמי אוהב אותך יותר ממניאין לי אהבההוא לא ידע את שמהאוהבת לא אוהבתהבלדה על האיש שהחליף את הירחהנאיבי האחרוןסימהמרוב אהבתי |
שירים חסידיים יעקב שוואקי - ישתבח שמו מוטי וייס - שירו לו עדי רן - אין לנו על מי לסמוך חיים ישראל - מלך עוזר יעקב שוואקי - אש |