פתיחה בפסנתר: |
A |
A |
שלום לאמונות הרעות ולא להתראות |
A |
מרוב המנעולים שעל כל החלונות כבר אין כאן רוח |
E D |
עליי להילחם בעצמי ברוחות |
A E |
ולהשאיר חלון פתוח |
A |
אם אלף מילים לא הפיחו תקווה תראה מה שתיקה אחת שווה |
A |
גם אם ננעל בתוך עצמנו לא נרגיש בטוח |
E D |
אני יוצאת להעיר את כל העיר |
A E |
ומשאירה אותך לנוח |
פזמון: |
F#m |
וזה מוזר |
F#m C#m Bm F#m |
כשמגיע סוף הקיץ זה תמיד מזכיר לי את החורף שעבר |
F#m |
האנשים הולכים לאט |
E D A C#m Bm |
וגם אתה נוגע בי כאילו לא נגמר |
A |
על כל מה שעבר ומה שנאמר על לא דבר |
A |
אני לא מאמינה באמונות שמשאירות חלקות של חסר |
E D |
אני מעדיפה לקחת רק זיכרון אחד מוצק |
A E |
ולוותר על כל היתר |
A |
מכל האלבומים הישנים נותר לי רק להתגעגע |
A |
ללכת לשטח המופקר אולי הנחת איזו אבן |
A E D |
זה חודר לפעמים לעצמות אבל אף פעם לא לבטן |
פזמון |
מעבר: |
A E A A x2 |
A |
שלום לאמונות הרעות ולא להתראות |
A |
מרוב המנעולים שעל כל החלונות כבר אין כאן רוח |
E D |
אני יוצאת להעיר את כל העיר |
A E |
ומשאירה אותך לנוח |
מעבר: |
A E A A x2 |
סיום: |
A A A E x2 |