מאיר אריאל - שיר כאב
מחבר ומלחין:מאיר אריאל
רוקשירים עם סולו גיטרהשירים מוכרים
הידעת:השיר הוא משל ליחסי יהודים וערבים בארץ ישראל: המספר הוא הצד היהודי, הצעיר הערבי הוא הצד הערבי, והאשה היא הארץ, עליה שני הצדדים רבים.
רוקשירים עם סולו גיטרהשירים מוכרים
הוסף לשירים שלי
גרסה קלה
תפריט נגינה
| בפזמון ובפתיחה: |
 |
  |
 |
| פזמון: |
|
|
| שיר כאב, עובר ושב |
|
|
| איזה מזל אני שר עכשיו |
 |
| שיר כאב, כל פעם חוזר |
|
|
| אז אני שר עכשיו - אולי זה עוזר |
 |
| תפסה לה צעיר ערבי משכיל |
|
|
| דווקא אחד שהכרתי |
|
|
| אפילו ראיתי איך זה מתחיל |
|
|
| לילה אחד השתכרתי |
|
|
| הרגשתי איך שזה זוכר לי |
|
|
| מתחת לרגליים |
|
|
| ואיך שזה אוכל אותי עד קצות הציפורניים |
  |
| טוב אני לא יכול להקיף אישה שלוש מאות |
|
|
| שישים וחמש מעלות |
|
|
| תמיד נשאר לה סדק דרכו |
|
|
| היא יכולה פתאום להתגלות |
|
|
| לעובר שב בא לוקח |
|
|
| כל מה שהיא רוצה לתת |
|
|
| היא רק חוטפת לעצמה, עוד רגע אחד רוטט |
| פזמון |
|
|
| צעיר ערבי משכיל עד קצות הציפורניים |
|
|
| צעיר ערבי שמסתכל ישר בעיניים |
|
|
| מורה באיזה כפר במשולש |
|
|
| משתתף בבימת חובבים מעורבת |
|
|
| של המועצה האזורית שלנו - המעורבבת |
|
|
| היא ואני יוצאים כבר די הרבה בעצם |
|
|
| איפה היא איפה פוליטיקה |
|
|
| היא עוד בכלל מוצצת |
|
|
| משוגעת על תאטרון היא רק לא אחת מאלה |
|
|
| אבל אם יש איזה חוג בסביבה |
|
|
| אז למה לא אפילו עם אלה |
| פזמון |
|
|
| היתה הולכת למפגש פעם בשבוע |
|
|
| וחוזרת עם איזה דש באופן די קבוע |
|
|
| עם איזו התנשמות, עם איזה סומק על הלחי |
|
|
| מבטה החי היה דוקר אותי לבכי |
|
|
| הזמינה אותי למסיבת השליש |
|
|
| הם הציגו תרגילי קשת |
|
|
| בתנועה למגע הוא עשה לה מיתר |
|
|
| היא ענתה לו קשת |
|
|
| היה באמת תרגיל יפה |
|
|
| הרבה מחיאות כפיים |
|
|
| צעיר ערבי שהכרתי מסתכל בעיניים |
| פזמון |
|
|
| אחרי המסיבה הוא הזמין אותי |
|
|
| ואותה אליו למרפסת |
|
|
| שתינו קפה שתינו קוניאק |
|
|
| אימו מדי פעם נכנסת |
|
|
| הוא דיבר על תיאטרון כאפשרות של גשר |
|
|
| "אפשר להגיע להבנה!" |
|
|
| היא ניגשת אליו נרגשת |
|
|
| הסתכלתי לפה הסתכלתי לשם |
|
|
| לכל הכיוונים הסתכלתי |
|
|
| ולאן שלא זחלתי בשתי עינייו נתקלתי |
|
|
| לא יודע מה הוא רצה בעצם להביע |
|
|
| אני רק המשכתי את עצמי בקוניאק להטביע |
| פזמון |
|
|
| אי שם במרחב נבחו כלבים לירח |
|
|
| זזים אמרתי, מאוחר, חכה |
|
|
| אמר, מה אתה בורח |
|
|
| אולי תשארו ללון אצלי הציע במפגיע |
|
|
| אתה הרי כל כך שתוי - אמרתי לו נגיע |
|
|
| לאן תגיעו הוא אמר מביט בי בעיניים |
|
|
| החזרתי לו מבט זר קתי ירושלים |
|
|
| זה לקח לו קצת זמן להביא חיוך |
|
|
| הוא לא הזיז עין |
|
|
| אחר כך הוא דיבר אלי ישר אל תוך היין |
|
|
| בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית |
|
|
| יושב ערבי עם נרגילה |
|
|
| אפילו אם זה מתחיל בסיביר |
|
|
| או בהוליווד עם הבה נגילה |
|
|
| אמרתי לו ביידיש היא שופטת בינינו |
|
|
| בתוך בועת שתיקתה שוב נתקלות עינינו |
| מעבר: |
| G Em D D x4 |
| פזמון |
| סיום: |
| D D G Em x4 |
|
מאיר אריאל פלוגה בקואיך לפעמים אניפה גדולחבית הדגיםדוקטור התחכמותתקווהמזכרת למאונניםמה חדש במדעהיכנסי כבר לאוטו וניסעבשביל לעשן |
רוק הפיל הכחול - סנטיאגו ריקי גל - ילד אסור ילד מותר רונה קינן - הקול שקורא לי דן תורן - חופשה בעליי אינפקציה - עין הנמר |
