


C11: *32011 |
פתיחה: |
D9 ![]() |
ספינותיה מטיילות על פני אוקיינוסים של בושם |
D9 ![]() ![]() |
הן כמו רוח של פרחים לעור פניה של אשה |
![]() ![]() |
הוא אחר להתעורר או זו היא שקמה קודם |
D9 ![]() ![]() |
הספינות שלה לוקחות אותה לארץ חדשה |
D9 ![]() |
היא יצאה אל הרחוב ומעדה מול המכולת |
D9 ![]() ![]() |
את שפתיה היא נשכה והאדימה במבוכה |
![]() ![]() |
הספינות שלה כמעט שנכנסו למערבולת |
D9 ![]() ![]() |
ובחור אחד שאל אותה לאיפה היא צריכה |
פזמון: |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
לאיסלנד, ג'מאייקה, ניו זילנד, לסוף העולם |
D9 ![]() ![]() |
לשום מקום מסויים |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
לאיסלנד, ג'מאייקה, ניו זילנד, לסוף העולם |
D9 ![]() ![]() |
לשום מקום מסויים |
D9 ![]() |
היא עלתה על קו שלוש והתגלתה בעיר אחרת |
D9 ![]() ![]() |
אין כמו עיר בלי הפסקה לנעוריה של אשה |
![]() ![]() |
בככר שרקו לה שיר, ובשוק קראו לה גברת |
D9 ![]() ![]() |
הספינות שלה לקחו אותה לארץ חדשה |
פזמון |
D9 ![]() |
מה קרה לה מול הים היא ממש לא מספרת |
D9 ![]() ![]() |
מסתירה את החיוך ושתי עיניה נוצצות |
![]() ![]() |
הדמיון מפליג חופשי, זה כל מה שהיא אומרת |
D9 ![]() ![]() |
הספינות שלי לוקחות אותי לאן שהן רוצות |
מעבר: |
Bb Bb C Bb x4 |
פזמון |
סיום: |
C Bb Bb Bb x4 |
נורית גלרון שיר הנשמרתבלדה לאישהלמדני את השיר הפשוטכמו שמבקשיםאתה פה חסר ליהשיר על הארץכי האדם עץ השדהילדות נשכחתמעביר דףמה יהיה בסופנו |
רוק עופר לוי - מאוהב בגשם שייגעצ - ניו יורק רפיח אתניקס - אמריקה קוקי לבנה - גם אני שוטי הנבואה - פאנן |