


G/C#: *45433 |
![]() ![]() |
כשעליתי לבמה, חשבתי שההצגה לא נמשכת |
![]() |
אחרי השיר האחרון |
![]() |
ופתאום בעיר גדולה, מתחילה מהתחלה |
![]() ![]() ![]() ![]() |
ונפרדת מזכרונות ומשפחה, כמו ילדה קטנה שמגלה |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
שיש גן משחקים גדול מאלה, שהיו בילדותי עד לא מזמן |
![]() ![]() ![]() ![]() |
העיר צפופה רועשת מזיעה, ויש בזה קצת קסם וקצת פחד |
![]() ![]() ![]() ![]() |
אמרתי לעצמי, יש לי מזל |
![]() |
הוא הגיע כמו גנב |
![]() ![]() ![]() |
וטיפסנו יחד על הרים של אושר עד שהגענו לפסגה |
![]() ![]() |
והמוסיקה שקטה התחלפה בזיופים שלא הפסיקו |
![]() ![]() ![]() |
ונשארתי די לבד והתייחסו אליי כמו מלכה |
![]() ![]() ![]() ![]() |
דוהרת במכונית המפוארת כשבארמון עצוב וקר |
![]() ![]() ![]() |
בארמון עצוב וקר |
![]() ![]() |
לאן שלא אלך יהיה מרבד |
![]() ![]() |
פרוס רק לרגליה של הגברת |
![]() ![]() ![]() ![]() |
אבל הרגשתי יחפה. הרגשתי יחפה |
![]() ![]() |
רוצה לחזור עד איפה שאפשר |
![]() ![]() |
לעיירה קטנה, לצחוק ושקט |
![]() ![]() ![]() ![]() |
אז תיקחו אותי מכאן, קחו אותי מכאן |
מעבר: |
Bm G Em G x4 |
![]() |
ועכשיו על הבמה |
![]() ![]() |
כבר יודעת שההצגה עוד נמשכת |
מעבר: |
Bm G Em G x4 |
סיום: |
Em G Bm G x4 |
נינט טייב גיבורככה זהרק שלא תיפול הרוחאחרי הכלהיא יודעתכל הלבדSelf Destructive Mindעוד מעטהכל יכול לקרותבובה |
רוק איפה הילד - השמיים הגבול דנה ברגר - תוך כדי תנועה בית הבובות - סיגפו היהודים - טיפה בים אריק איינשטיין ושלום חנוך - מה שיותר עמוק יותר כחול |