ושוב זרחה השמש, והשמש שוב שקעה -
ואני לא ראיתיה,
ושוב יום ויומיים - ואף לא פתקה קטנה
מן הרקיע.

ובפאתי המערב כעין גלמים על גלמים,
שוב נערמו העבים -
החכמים! הנבנים שם עתה עולמות,
ואם עתה נחרבים?

לא, אין נבנה שם דבר וכלום לא יחרב,
ועיני הרואה:
זה הערב הטומטום בא ומפזר את עפרו
על ארץ ומלואה.

ועוד אחת אראה: חיפשתי פרוטתכם
ויאבד דינרי -
ואשמדי עומד מאחורי ושוחק
השחוק האכזרי.