המידע נלקח מ - ויקיפדיה: לערך | לרשימת התורמים
דנה ברגר היא זמרת, מלחינה, פזמונאית ושחקנית ישראלית.
בוגרת בית הספר למוזיקה "רימון". ילידת חיפה.

ברגר גדלה והתחנכה בירושלים. מגיל צעיר התחברה למוזיקה,
כאשר מגיל שבע החלה לנגן בפסנתר באקדמיה למוזיקה בירושלים.
בנערותה החלה לנגן בגיטרה ולכתוב שירים, ובגיל 14 כתבה את שירה הראשון.
את דרכה המוזיקלית החלה ברגר בלהקת הרוק "או-באן".
בשנת 1990, לאחר שירותה הצבאי בלהקת הנח"ל, החלה ללמוד מוזיקה בבית הספר רימון.
במקביל ללימודיה הצטרפה כסולנית ללהקת "בלאגן" לצידו של דן תורן, וביצעה בין
השאר את השירים "חוץ לארץ", "גברים מקצוענים", "לצלול" ו"שלושה ימים",
וכן את שירה המפורסם של הלהקה, "שקט" שכתבה יונה וולך והלחין יובל מסנר.
בשנת 1991 שרה קולות באלבומו של עמיר לב "רוצה לראות אתכם במקומי".

בשנת 1992, לאחר שהוציא את האלבום "גן עדן עירוני" התפרק הרכב "בלגאן".
ברגר זכתה לחשיפה ראשונה, כשהצטרפה
באותה שנה לצוות השחקנים של סדרת הטלוויזיה "עניין של זמן"
לצד אביב גפן ואיילת זורר, השתתפה באופרת הרוק "סאמארה" של הלל מיטלפונקט
ובצעה בפסטיגל את השיר "ואני לא ידעתי" שזכה במקום התשיעי. לאחר מכן התפתחה
ברגר לכיוונים שונים במוזיקה, כששרה קולות באלבומו של דן תורן "חופשה בעליי",
כתבה והלחינה את השיר "אתה עצוב" וביצעה את "שתי חברות" באלבומה של שרון חזיז
"קח אותי לשם" וביצעה את "אל תוותרי עלי" של שלום חנוך עם רפי אדר באלבומו.

בשנת 1993 ביצעה ברגר את הופעת הבכורה שלה,
בליווי דודי לוי ועמיר לב אשר ניגנו, בפסטיבל "רוק בים האדום".
ההופעה הייתה שלב ראשון לפני יציאת אלבומה הראשון באותה שנה, "דנה ברגר",
שאת רובו כתבה והלחינה. בין שיריו המוכרים היו "מלך", "חמימות" ו"מה יהיה".
ביצירת האלבום השתתפו ורד קלפטר בלחן מספר שירים, וג'וני שועלי, ברי סחרוף,
עודד פרח ורע מוכיח, שגם הפיק את האלבום, השתתפו במספר ביצועים, אשר יצרו
לברגר תדמית רוקיסטית מובהקת, המנוגדת להופעותיה הקודמות. האלבום לווה
בעטיפה פרובוקטיבית, הופעות רועשות וקליפים כסחניים, שרק העצימו תדמית פראית.

לברגר הייתה מודעות פוליטית-חברתית גם כן, ובסוף 1994 ביצעה שיר שיצרה "ביום
שלא מאמינים יותר" במיוחד ליום האיידס. כמו כן, ב-1996 ביצעה עם זהבה בן
את הדואט "שיר לשלום" לתשדירי הבחירות של מפלגת מרצ. בשנת 1995 ביצעה דואט
נוסף עם גידי גוב, גרסת כיסוי לשירה של להקת אחרית הימים "העץ הוא גבוה"
במסגרת תוכנית הטלוויזיה "לילה גוב". בשנת 1996 התנסתה שוב במשחק,
כששיחקה ב"ציפורים בניוטראל" לצד אסי לוי ודנה מודן,
וב"לילסדה" של שמי זרחין לצד אלון אבוטבול וענת וקסמן. בשנת 1997 השתתפה
בפרויקט שירי הילדים "זנב לא שוכח", בו שרה לצד אסף אמדורסקי את "בולי" ואת
"בספסל או בגינה", ולצד זמרים שונים את "זנב לא שוכח" ואת "משמעות החיים".

ב-1998 הוציאה ברגר את אלבומה השני, "פשוט להיות",
והביעה טון מוזיקלי רוקיסטי אחר, קליל, רך ואינטימי.
באלבום, שהופק על ידי יובל שפריר, ביצעה ברגר מספר שירים שהפכו במהרה ללהיטים,
כמו "חמימות חולפת", "מחשבות של חורף", "בוא וניסע מכאן" ו"מחכה לו",
שאת רובם יצרה לבדה או עם ורד קלפטר, ובעזרת יהודה עדר, אייל קליין ודן תורן.
האלבום זכה להצלחה רבה ולווה במספר הופעות מוצלח. באותה שנה חידשה את
"אהבה יומיומית" שהלחינה יהודית רביץ וביצעה את "ושום סלע" שהלחין עדי רנרט
במופע "כמו ציפור בחדר" משירי תרצה אתר של גלי צה"ל. עוד באותה שנה השתתפה
ברגר בפסטיגל ושרה את "ילדה טובה" שכתבה והלחינה. השיר הגיע למקום הרביעי.
ב-1999 השתתפה כזמרת ליווי באלבומם של המכשפות. באותה שנה התחתנה ברגר.

בשנת 2000 הוציאה ברגר את אלבומה השלישי, "עד הקצה" בהפקתו של עופר מאירי.
מהאלבום יצאו להיטים כמו "לומדת לעוף" (שיר הנושא של "מרס טורקי"),
"עד הקצה", חידוש לשירה של יעל לוי "לא בוכה" שנקרא "יש בזה טעם",
"בומביי", "אהבה" ו"בוכה לך". מכירות האלבום זיכו אותו במעמד אלבום פלטינה.
במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' באותה שנה זכתה ברגר בתואר "זמרת השנה".

גם לאחר יציאת "עד הקצה" יצאה ברגר במסע הופעות ארצי.
בתחילת 2003 הוציאה את אלבומה הרביעי, "תוך כדי תנועה", גם הוא בהפקת מאירי.
בין שיריו המוכרים היו "בא והולך", "תוך כדי תנועה", "גן מאיר",
"הכל עובר" ו"חמש בבוקר". בעקבות האלבום זכתה ברגר פעם נוספת בתואר "זמרת השנה"
במצעד הפזמונים השנתי. באותה שנה ילדה את בתה הראשונה ליה עם בעלה עדי שרון,
ולקחה פסק זמן קצר מעולם המוזיקה, חוץ משיתוף פעולה מקורי עם מספר זמרים לביצוע
"בעיניים פקוחות" עם ירמי קפלן, דניאל סלומון ואמנים שונים, וביצוע חדש לשיר
"רגע לפני" של להקת פיקוד צפון, במסגרת השירותרום. כמו כן השתתפה באותה שנה
במאבק על זכויות יוצרים נגד גלי צה"ל לצד אביב גפן, שלמה ארצי וקורין אלאל.

בשנת 2004 שיחקה בעונתה האחרונה של "שבתות וחגים" לצד ליאור אשכנזי.
ב-2005 ביצעה יחד עם רוני אלטר את "לישון בלי לחלום" במסגרת פרויקט מטרופולין
של עופר מאירי, וכן את "צבעי הערב" בפסטיבל השירים של ישראל. בשנת 2006 החלה
להופיע בתוכנית הטלוויזיה "בנות" בהוט 3 לצד רבקה מיכאלי וגלי עטרי.

באפריל 2006 יצא אלבומה החמישי של ברגר, "יום יום", הפעם בהפקתו המוזיקלית של
לואי להב. בחלק משירי האלבום השתתפה בכתיבה צרויה להב. בין שיריו המפורסמים
היו "מותר", "חרותי", "ככה זה", "היום זה אנחנו", "יום יום" ו"מקום בטוח
Live" שאותו ביצעה בהופעה חיה.

בסוף 2007 שיחקה ברגר בסדרת הדרמה לילדים ונוער "האי".
ברגר גם שרה את שיר הנושא של הסדרה, "כאילו אין מחר".

הצג מידע מקוצר >>