המידע נלקח מ - ויקיפדיה: לערך | לרשימת התורמים
השלושרים הייתה להקת פופ שפעלה בישראל בשנים 1969 - 1970.
הלהקה הוקמה ביוזמתו של המפיק והזמר בני אמדורסקי, שצירף אליו את שלום חנוך
וחברו ללהקת הנח"ל חנן יובל. המוזיקה של השלושרים נחשבה חדשנית לתקופתה
באופן שבו שילבה בשיריה השפעות פופ, בעיקר בהשראת הביטלס, אך גם קאנטרי
ונגיעות של מוזיקה חסידית. אלבומה היחיד שיצא ב-1969 זכה להצלחה מסחרית נאה.
ואולם, בעקבות עזיבת שלום חנוך ללונדון, בניסיון לבנות לעצמו
קריירת רוק בינלאומית, נגנזו התכניות לאלבום שני והלהקה התפרקה בשנת 1970.

בין הנגנים באלבום, השתתפו בנגינה על גיטרות המוזיקאי דני סנדרסון
(שאף הלחין את אחד משירי הלהקה, "תסתכל ותראה", שיצא כתקליטון), אלי מגן בבס,
אהרל'ה קמינסקי בתופים ומישה סגל בקלידים, שעיבד את כל שירי האלבום.

שלום חנוך הלחין את מרבית שירי הלהקה, ביניהם: "מי מפחד מגברת לוין",
שרבים סברו כי הדמות המרכזית בו - בעלת טור ביקורת בעיתון משפיע - מבוססת
על דמותה של מבקרת התרבות הדה בושס (זכה בשנות ה-90 לחידוש מצד
להקת תערובת אסקוט בה היה חבר בנו של אמדורסקי - אסף), "איפה נטשה ופייר",
"צרות טובות", "מי אם לא אלוהים" (שאת סולו הגיטרה בו ניגן דני סנדרסון)
ו"היושבת בשורה הראשונה" (שניכלל רק בגרסת הדיסק של הלהקה).
שני להיטים נוספים של "השלושרים" הולחנו על ידי מלחינים אחרים:
"ציף ציף מעל לרציף" (דני ליטני) ו"לו הייתי פירט" (יאיר רוזנבלום).

את עטיפת האלבום צייר ועיצב הגרפיקאי והאמן דוד טרטקובר
בצירוף תצלומים מאת הצלמת אלונה איינשטיין.

בשנת 1970 צולמה תוכנית טלוויזיה מיוחדת
עם מיטב להיטי הלהקה בשם "ככה סתם עם השלושרים". את התוכנית ביים
שמואל אימברמן שגם משתתף בתוכנית בתפקיד עצמו.

הלהקה פורקה במהלך הקלטות אלבומם השני,
בעקבות עזיבתו של חנוך לבריטניה במטרה לקדם קריירת סולו בינלאומית.

בשנת 1994 התאחדו "השלושרים"
בפעם הראשונה והאחרונה, בתוכנית טלוויזיה שהוקדשה לבני אמדורסקי.

הצג מידע מקוצר >>