שמעון ישראלי

קולו העמוק של שמעון ישראלי מלווה את הזמר העברי מאמצע שנות ה– 50,
כששר בשלושת המיתרים ובלהקת בצל ירוק.
ישראלי "ייבא" לארץ את ז'אנר תוכניות היחיד והיה האמן הישראלי הראשון
שהופיע בשירים שהוא עצמו כתב.
תוכנית היחיד הראשונה שלו, "סתם יום של חול", (1960) זכתה להצלחה עצומה,
ויחד עם התוכניות הבאות העשירה את הזמר והבידור הישראלי בשירים ובמערכונים רבים.
ישראלי הלחין פזמונים גם לאמנים אחרים כמו הדודאים ("שיירת  הרוכבים")
ולהקת פיקוד הצפון ("עמק דותן").

ישראלי נולד בפולין ב – 1932 בשם ישראל פוססורסקי
ובתקופת השואה הצטרף כנער לפרטיזנים שלחמו ביערות פולין.
מכל משפחתו שרדו את השואה רק הוא ואחותו.
הוא עלה לארץ ב – 1946 במסגרת עליית הנוער,
ושינה כאן את שם משפחתו לישראלי, על שם אביו שנרצח.
הוא נשלח למשפחה מאמצת במושב כפר חיטים ולאחר מכן עבר להתגורר בתל אביב,
שם החל לעבוד בחנות ספרים ונמשך במיוחד למדף ספרי התיאטרון.
הוא נרשם ללימודים בבית הספר למשחק של תיאטרון "האוהל" ובהמשך שיחק
בכמה הפקות של האוהל, בעיקר כסטטיסט.
בצבא הוא שירת בחוליית הבידור מס' 2 של צה"ל.
חוליות הבידור קמו בתקופת המעבר שבין הצ'יזבטרון,
שהתפרק לאחר מלחמת השחרור, והלהקות הצבאיות שקמו אחר כך. כבר בבחינות
ללהקה בלט קולו הנמוך, שהיה אחד מכרטיסי הביקור המרכזיים שלו לאורך כל הדרך.
ישראלי למד זימרה אצל קונרד מן, ובהופעות הסולו הראשונות שלו כזמר הוא ביצע שירי
נשמה שחורים ומשיריו של פול רובסון.
ב – 1953, לאחר שהשתחרר מצה"ל, הוא התקבל להצגה "זעקי ארץ אהובה",
שעלתה ב"הבימה" והיה שם אחד מחברי המקהלה.
אחר כך הוא עבר לתיאטרון "הקאמרי" ושם פגש את אריק לביא וצבי בורודו,
שעימם הקים את שלישיית שלושת המיתרים.
ההרכב ביצע שירי בוקרים ורועים ישראליים, כמו
למשל "שיר הבוקרים" ו"שיר בוקרי לכיש", שהיו מאוד פופולריים אז. 
 השלישייה נסעה לפאריז, שם נודעה בשם טריו ערבה.
הם זכו להצלחה גדולה, שנישאה בין היתר על ההצלחה של מבצע סיני, לו היו שותפים הצרפתים. 
השלישייה הופיעה בכל תחנות הטלוויזיה האירופאיות ובאולם "אולימפיה",
עם שארל אזנבור וז'ק ברל.
בצרפת הם אף הקליטו את אלבומם.

לאחר שהשלישייה התפרקה הוא חזר לארץ ושיחק בתיאטרון הסאטירי "סמבטיון".
ב-1956 הוא שיחק בהצגות "הוא הלך בשדות" ו"ת"ק על ת"ק" בתיאטרון "הקאמרי".
ב– 1958 הקליט ישראלי את שירה של נעמי שמר "הלילה הולך בשדרות"
ובאותה שנה כתב איתה לדודאים את השיר "שיירת הרוכבים" ("הם רוכבים ושרים").
כעבור שנה הוא הצטרף ללהקת בצל ירוק בתוכניתה השלישית "אף מילה למורגנשטיין",
שהשיר הבולט בה היה "ונצואלה", בו נשמע בבירור קולו העמוק של ישראלי בסיומו של כל פזמון.
בתוכניתה הבאה של הלהקה, "ו… שלוש נקודות…", שעסקה בהווי בית הסוהר והאסירים, הוא שר
עם אילנה רובינא את הדואט "כשאנחנו נצא ביחד", שמוכר היום יותר בשמו "השמלה הסגולה".
מאותה תוכנית הצליחו גם השירים "אדוני השופט"
עם שורת הסולו שלו "אינני אשם, אינני אשם" ו"אי בודד",
שאותו שר ישראלי סולו בקולו המהדהד ("על האי הבודד, רק אני וההד").
עם רובינא הוא הקליט מאוחר יותר אלבום של שירי אהבה, שיצא בחברת "ישראפון".
החברה הוציאה לישראלי גם אלבום שהקדיש לשירי סתיו עבריים בליווי תזמורת בניצוחו של אריה לבנון.
בסוף שנות ה- 50 שהה ישראלי למשך זמן ממושך בפריז, שם נחשף לעולמם של השנסונרים הגדולים.
כשחזר מצרפת החל לעבוד על תוכנית יחיד משלו, דבר שלא נעשה עד אז בארץ.
התוכנית, "סתם יום של חול", שכללה פזמונים ומערכונים,
עלתה ב– 1960 ב"מועדון התיאטרון" בחיפה בבימויו של ליאו פילר וזכתה להצלחה עצומה.
שיר הנושא שלה,  שהולחן על ידי ישראלי, הושר אז בפי כל.
למרות הצלחתה של התוכנית, היו גם מי שהאשימו את ישראלי ב"זיהום" הזמר העברי בשל ה"יבוא" הצרפתי.
אחרי תוכנית היחיד הזו הוא העלה עוד תשע תוכניות יחיד, בינהן:
"תורת היחסים" ו"לחם ושעשועים" מ-1962, בבימויו של אפרים סטן.
את הקטעים ב"לחם ושעשועים" כתב ניסים אלוני ואת המוסיקה חיבר ישראלי עצמו.
התוכניות אומנם זכו להצלחה, אבל לא הצליחו לשחזר את מידת הצלחתה של  התוכנית הראשונה.
ב– 1962 הוא שיחק בסרט "סינייה", שבו גם שר את שיר הנושא.
ב- 1963 שיחק ישראלי לבדו בסרט "המרתף", שלו כתב גם את התסריט ביחד עם יעקב מלכין.
"המרתף" היה הסרט הראשון בארץ שעסק בשואה, וסיפר על צעיר יהודי ונקמתו בקצין נאצי.
הסרט זכה בפרס כינור דוד ובפרס הצעירים בפסטיבל ברלין 63', אבל בקופות נחל כישלון חרוץ. 
ב – 1967, אחרי מלחמת ששת הימים, הוא הוזמן לשחק בהפקה של המחזמר "כנר על הגג"
בדרום אפריקה ונשאר שם כשנה.
כשחזר לארץ הזמין אותו אבא חושי, שהיה אז ראש עיריית חיפה, להקים בעיר תיאטרון נוער.
הפרוייקט לא החזיק מעמד זמן רב, אבל ישראלי נשאר מאז בחיפה.
הוא ביים את תוכניתה ה– 15 של להקת פיקוד הצפון, "על הרמה",
והלחין לה מספר שירים שזכו להצלחה גדולה, וביניהם "עמק דותן" ו"טנגו אלף הפרצופים".
ב - 1971 שיחק בהצגה המוסיקלית "שמח בנמל", שכתב יחד עם יורם מטמור וביים יוסף מילוא.
את הפזמונים להצגה כתבו דן אלמגור ומשה וילנסקי. ההצגה היתה בעלת אופי חברתי ועסקה ביחסי עבודה.
ישראלי שר בהצגה זו כסולן את השירים "אני אוהב את הנמל" ו"שני חברים".
שירי ההצגה הוקלטו לאלבום.
בשנות ה– 70 העלה ישראלי את תוכנית היחיד "צפורים בראש", שכללה בין היתר את השירים
"תולדות התיאטרון", "סע וטייל ברחבי ישראל" ואת המערכון "הפאשלה שעשה דוד לבת שבע",
שכתב לו דן בן אמוץ. תוכנית יחיד נוספת שלו, "אני יורד בגורדון", עלתה בסוף שנות ה– 70.
ישראלי כתב וביים למוטי גלעדי את תוכנית הבידור שלו "שלכם בפאניקה",
לתיאטרון "יובל" את המחזה "המזל,
הקמע ועין הרע", למנחם עיני את "עין אחת צוחקת", למנחם גולן כתב יחד עם
בעז דווידזון את התסריט ל"לופו בניו יורק", עם יגאל בורשטיין כתב את התסריט לסרטו "בלפר",
עם יהודה ברקן את התסריט לסרט המתיחות שלו ושל יגאל שילון "חייך, אכלת אותה" 
 ולזאב רווח את "אדון ליאון" והסידרה "פאפא", ששודרה בראשית ימיו של הערוץ השני בטלוויזיה.
הוא הקים בחיפה את האופרה הקאמרית לזמרים עולים מחבר העמים וביים אותם בהפקה "הקונסול" של בנוטי. 
הוא שיחק בהצגות רבות בתיאטרון חיפה וגם אחרי שפרש לגימלאות המשיך לשחק שם.
בין היתר שיחק ב"קומדיה לשניים" עם רות סגל, ששיחקה לצדו בהצגות רבות.
הוא נימנה עם סגל שחקני התיאטרון ואף כתב מספר הצגות שהועלו
במסגרת "במה 2" של התיאטרון, כמו: ההצגה "חיפה חיפה", שכתב עם מוטקה לבנון וביים בעצמו,
ההצגה "קרקס עירוני" וההצגה "המפלצת החמודה" שכתב בהשראת סיפרו של עודד בורלא.
ב– 1987 הוא העלה במסגרת זו תוכנית יחיד שאף אותה כתב בעצמו,
"זהירות זכרונות", בבימויו של אילן תורן.
שירי התוכנית הוקלטו לאלבום שכלל מלבדם גם
את ביצועיו של ישראלי לשירים כמו "כיבוי אורות", "ביתי אל מול גולן" ו"כי האדם עץ השדה".
בין כותבי השירים לתוכנית הייתה גם אירית, בתו. 
בשנת 2001 הוא משחק בהצגת תיאטרון חיפה "נשף מסכות".
בשנה זו יצא גם סיפרו "הגועל והנפש" (הוצאת ירון גולן) ובו מיטב
המקאמות שפרסם במהלך שנות ה – 80 וה – 90 במוסף "דבר אחר" ובמקומוני ידיעות אחרונות.
בשנת 2002 יצא בהד ארצי סתם יום של חול,
אלבום אוסף משולש עם מיטב השירים שהקליט ישראלי בשנות ה– 60.
בשנת 2003 השתתף ישראלי במחזה "האגם המוזהב" בתיאטרון חיפה, לצידה של רות סגל.
בשנת 2005 נודע כי ישראלי יקבל פרס מפעל חיים בטקס פרסי התיאטרון.

הצג מידע מקוצר >>