חיים חפר

המידע נלקח מ - ויקיפדיה: לערך | לרשימת התורמים
חיים חפר הוא פזמונאי ישראלי. חתן פרס ישראל ופרס סוקולוב.

חיים חפר נולד בעיירה מיסלוביץ' שבפולין בשנת 1925 בשם חיים
פיינר ליששכר ורבקה פיינר. עלה ארצה בהיותו בן 11, התגורר עם הוריו
ואחותו שרה ברעננה. שירת בפלמ"ח ובין היתר השתתף בהברחתם ארצה של מעפילים
בהעפלה יבשתית מסוריה ולבנון דרך גבול הצפון. במלחמת העצמאות היה מייסדה
ומפקדה של להקת הצ'יזבטרון, להקת הבידור של הפלמ"ח, וכתב את רוב פזמוניה.

לאחר מלחמת העצמאות פרסם את ספרו הראשון "תחמושת קלה" ובו פזמוניו מתקופת הצ'יזבטרון.
חלק מפזמונים אלה הפכו להיות מסמלי התקופה, "יצאנו אט", "הקרב האחרון",
"הי הג'יפ" ואחרים. שורות אחדות מפזמוניו אלה הפכו אף הן לסמלי התקופה:

"עוד נזכור תחת גשם עופרת איך בסוריה צעד הפלמ"ח" ("רבותי ההיסטוריה חוזרת"): תזכורת
להשתתפותו של הפלמ"ח בקרב שבו נכבשו סוריה ולבנון ביוני 1941 מידי אנשי צרפת של וישי. 
"אל הנגב פלוגונת נשלחה עם מקלות כתחליף לרובים" ("רבותי ההיסטוריה חוזרת"):
תזכורת לירידת פלוגות בלתי מזוינות של הפלמ"ח לנגב באפריל 1942
לקדם את הפלישה הצפויה של צבאו של רומל, בשיא התקופה שכונתה לימים "מאתיים ימי חרדה". 
"כמוהו אלייך שושנה, בים עוד יפליג קפיטן" ("שושנה שושנה"):
המתאר ליווי של ספינת מעפילים (כנראה "שבתאי לוז'ינסקי") על ידי אנשי הפלי"ם. 
"הן אפשר ובג'יפ שעבר שאגו בחורים כי נגמר" ("הן אפשר"): ביטוי לכמיהה לשלום של לוחמי תש"ח. 
"היו זמנים אז במשלט ישבנו" ("היו זמנים"):
ביטוי עתידני כיצד מאורעות התקופה יסופרו כעבור שנים רבות. 
בשנות החמישים ערך ביחד עם דן בן אמוץ את "ילקוט הכזבים",
ריכוז של כזבים, סיפורי הווי ומימרות שנולדו בפלמ"ח. באותה תקופה יסד ביחד עם בן-אמוץ
את מועדון "החמאם" ביפו, שהתבסס על חומרים מימי ראשית היישוב והפך למוקד חברתי ותרבותי,
והפיק את הרכבי הבידור רביעיית מועדון התיאטרון ושלישיית גשר הירקון.

במשך שנים רבות היה לחיים חפר טור קבוע בידיעות
אחרונות בו פרסם מדי שבוע מקאמה (מעין מאמר בחרוזים) על ענייני היום.
זכורה במיוחד המקאמה "מסדר הנופלים", על נופלי מלחמת ששת הימים.
בשנים 1975-1977 שימש כנספח תרבות בקונסוליה של ישראל בלוס אנג'לס.

חפר כתב לטובי המלחינים והזמרים. סשה ארגוב, משה וילנסקי ודובי זלצר הלחינו רבים מפזמוניו.
בין הזמרים שהרבו לבצע את שיריו נמנו אריק לביא ("שיר הקטר", "הסלע האדום", "הדודה מחדרה"),
יהורם גאון ("הנני כאן", "רוזה", "השר משה מונטיפיורי", "לא נפסיק לשיר", "בית אבי",
"אני עושה לי מנגינות"), שושנה דמארי ("בת שבע", "הקרב האחרון"), יפה ירקוני
("רבותי ההיסטוריה חוזרת", "הפִינְגָ'אן") ואורי זוהר ("החופש בבית ההבראה", "שיר הפטנטים").
הוא כתב פזמונים ללהקות רבות, בהם התרנגולים ("שיר השכונה", "הכל זהב", "השמלה הסגולה",
"האם אמרו לך פעם", "שיר אהבה חיילי"), בצל ירוק ("אדוני השופט", "הפרוצה החלוצה"),
שלישיית גשר הירקון ("אל תעברי לבד ילדה ברחוב", "איזה יום יפה",
"כשיבוא שלום"), החלונות הגבוהים ("יחזקאל", "ילדה קטנה", "הורוסקופ"),
רביעיית מועדון התיאטרון ("אין כמו יפו בלילות", "זאת מרחוב פנורמה")
והלהקות הצבאיות ("הוא לא ידע את שמה", "דינה ברזילי", "כאן השריונים",
"האיש מן הבקעה", "יש לי אהוב בסיירת חרוב", "הימים האחרים" ועוד).

כמו כן כתב חפר פזמונים למחזות הזמר "קזבלן" ("כולנו יהודים", "מה קרה"), "תל אביב הקטנה"
("בחולות", "טיטינה ואפרים", "שני בנאים". את המופע כתב בשיתוף עם בן-אמוץ), "איי לייק מייק"
("לחיי העם הזה") ו"סלאח שבתי" ("אח יא-רב"). הוא עסק גם בתרגום מחזות לתיאטרון,
בהם "טרטיף" של מולייר, "רביזור" של גוגול, המחזמר "הלו דולי" ועוד.

חפר כתב גם תסריטים לסרטי קולנוע, טלוויזיה ווידאו.
בין היתר כתב עם מנחם גולן את התסריט לסרט "קזבלן" ויצר את סרטי התעודה
"אוהלי פלמ"ח" (ביוגרפיות על לוחמים ועל יחידות בארגון) ו"שיבולים וחרב"
(יחד עם חיים יבין), המתאר באור ביקורתי כיצד רואים נכדיהם של לוחמי הפלמ"ח את אותה התקופה.

זכה בפרס סוקולוב לעיתונאות לשנת 1969 וביום העצמאות תשמ"ג (1983)
הוענק לחפר פרס ישראל לזמר העברי.

בשנת 2002 עורר חפר סערה ציבורית, כאשר בראיון
עיתונאי אמר דברים שיש בהם משום פגיעה בעדת עולי מרוקו כגון: "מה הביאו לנו המרוקאים?
תרבות של מופלטות וכמה קברים. אולי ההתפתחות שלהם תבוא עוד מעט", ועל הזמר המזרחי:
"החבר'ה האלה לא מדברים עברית נכונה, זה לא רק עוני של השפה זה עוני של רגשות".
גם לדעת רבים ממוקיריו לא היה זה ראוי שאמירות כאלה תאמרנה על ידי חתן פרס ישראל.

בשנת 2007 ניתן לו תואר יקיר העיר תל אביב.

מספריו:
תחמושת קלה. 
תרנגולים על גשר הירקון. 
מסדר הלוחמים. 
מחברות יום שישי. 
משפחת הפלמ"ח (ביחד עם חיים גורי) 
ספר הפזמונים של חיים חפר. 
חיים חפר מספר ומזמר. 

הצג מידע מקוצר >>