המידע נלקח מ - ויקיפדיה: לערך | לרשימת התורמים
אריק איינשטיין היה זמר, פזמונאי, תסריטאי ושחקן ישראלי.

היה חבר בלהקות הנח"ל, בצל ירוק, שלישיית גשר הירקון, החלונות הגבוהים וחבורת לול.
שיתוף הפעולה שלו עם שלום חנוך ולהקת הצ'רצ'ילים הניבו את אלבומי הרוק הראשונים בישראל.
איינשטיין נחשב אחד הזמרים הישראלים החשובים ביותר.
מבקר המוזיקה יואב קוטנר תיאר אותו כך:
"אריק איינשטיין הוא יותר מאשר הזמר הישראלי הגדול ביותר.
איינשטיין הוא ארץ ישראל האמיתית".

ביוגרפיה
נולד כאריה איינשטיין, גדל והתחנך בעיר תל אביב.
בן יחיד לדבורה ולשחקן תיאטרון "האהל" יעקב איינשטיין.
הוריו התגוררו ברחוב גורדון במעמד "דיירי משנה".
הוא למד בבית הספר העממי א.ד. גורדון (ששמו היה אז בית החינוך בצפון).
בנעוריו היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" ואלוף הארץ לנוער בקפיצה לגובה ובהדיפת כדור ברזל.
כמו כן היה שחקן כדורסל ב"הפועל תל אביב" ובשל יכולתו הטכנית הגבוהה כונה "אריות".

לקראת שירותו הצבאי, אביו עודד אותו לנסות להתקבל
ללהקה צבאית למרות ששאיפתו של אריה הייתה להיות מדריך ספורט (מד"ס), אולם בשל קוצר
ראייה לא התקבל לתפקיד זה, נבחן ללהקת הנח"ל (בפני חיים טופול ואורי זוהר) והתקבל.
בלהקה השתתף בתוכניות "צריך לחיות" ו"לא לצאת מהכלים".
בין להיטיו הגדולים אותם ביצע במסגרת להקת הנח"ל נמצאים "יא ירח" ו"רוח סתיו".

בשנת 1959 השתחרר מצה"ל והצטרף לתיאטרון הסאטירי "סמבטיון" וללהקת בצל ירוק, בה היו
שותפים גם: אורי זוהר, חיים טופול, אילנה רובינא, יהורם גאון, זהרירה חריפאי ואחרים.
באותה תקופה שיחק גם בהצגות תיאטרון "האהל" ולמרות שלא למד משחק,
זכה למחמאות מפי המבקר הקפדן של עיתון הארץ, חיים גמזו.

בשנת 1960 הוציא איינשטיין תקליטון סולו ראשון, שכלל ארבעה שירים: "השעות הקטנות של הלילה"
(יוסי גמזו / יוחנן זראי), "פונדק במדבר" (אהרון שבתאי / אריה לבנון),
"היא הייתה בת 17" (עמוס אטינגר / אדוארד אולארצ'יק) ו"עיר לבנה" (נעמי שמר).
לאחר מכן שר בלהקת הצעירים עם נחמה הנדל, שייקה לוי ויוסי פרוסט תחת השם הבדוי ארי גורן.
משנת 1964 עד 1966 היה חבר בלהקת "שלישיית גשר הירקון" ובה זכה להצלחה גדולה יותר.
בלהקה זו היו חברים גם בני אמדורסקי ויהורם גאון,
שאחרי הקלטת האלבום אהבה ראשונה התחלף בישראל גוריון.
במהלך חברותו בהרכב זה, הוציאה השלישייה שני אלבומים: "אהבה ראשונה" ו"התוכנית החדשה".

בשנת 1962 השתתף איינשטיין בהצגה אירמה לה דוס,
שבה שיחק את אחד מהתפקידים הראשיים: הסרסור הקנאי.
הופעת הבכורה ב"הבימה" הייתה מול אלפי חיילים וזכתה להצלחה רבה.
ההשתתפות בהצגה זו זיכתה את איינשטיין בהערכה ציבורית ניכרת.
באותה תקופה הופיע עם אורי זוהר ושייקה אופיר במועדון החמאם ביפו בתוכניות סטיריות,
שכתבו חיים חפר וחיים גורי.

באותה תקופה הופיע עם אילנה רובינא בהרכב שנקרא צמד הגפרורים.

בשנת 1964 שיחק בסרטו של אפרים קישון "סלאח שבתי", וזכה בפסטיבל הזמר עם השיר "איילת החן".
בשנת 1965 זכה שוב בפסטיבל הזמר, עם השיר "ליל סתיו".

אלבום הבכורה של איינשטיין, "שר בשבילך", יצא בשנת 1966.
האלבום כלל תריסר שירים: אחד-עשר מהם כתבה הפזמונאית דפנה אילת, ואחד נכתב על ידי תרצה אתר.
אילת אף הלחינה מחצית משירי האלבום.
בין השירים הבולטים באלבום: "הלילה הזה", "אל תבכי ילדה" ו"הגשם מתופף".
באותה שנה הקים את להקת הליווי שלו, "האיינשטיינים".

באותה שנה חבר גם לשמוליק קראוס ולג'וזי כץ לשלישיית "החלונות הגבוהים".
בלהקה זו הוא החל לשיר שירי פופ ללחניו של קראוס.
שלישיית "החלונות הגבוהים" הרבתה להופיע במועדון באותו שם, שקראוס היה אחד מבעליו.
זה היה המקום בו פגש איינשטיין בשנת 1967 יוצר וזמר צעיר
ששירת באותה תקופה בלהקת הנח"ל - שלום חנוך.
איינשטיין, שהתרשם עמוקות מחנוך,
הקליט עוד באותה שנה תקליטון ובו ארבעה מלחניו: "הגר", "ריסים" (מילים: מאיר אריאל),
"שבת המלכה" (מילים: איינשטיין) ו"פתאום בלעדיו" (מילים: מאיר אריאל).

כשאיינשטיין עבר בתחילת 1968 מחברת הד ארצי לסי.בי.אס,
הוציאה הד ארצי אלבום אוסף בשם "ישן וגם חדש", שריכז חלק מהקלטותיו בחברה במהלך שנות ה-60.
נכללו בו כל שירי התקליטון "הגר" לצד הקלטות
מוקדמות יותר כמו "עיר לבנה", "השעות הקטנות של הלילה" ו"אני מרגיש כמו מלך" שהופיעו
בתקליטונים השונים שהקליט איינשטיין בהד ארצי, וכן שירים מתקופת גשר הירקון והחלונות הגבוהים.
במהלך אותה שנה יצא בסי.בי.אס אלבומו השני של איינשטיין, "מזל גדי".
כל שירי התקליט - רבים מהם שירי ילדים - הולחנו
על ידי בן טיפוחיו הצעיר של איינשטיין, שלום חנוך, ועוטרו בעיבוד תזמורתי
עשיר בידי אלכס וייס ותזמורת סי.בי.אס. על אף שחנוך הביע לא אחת מורת רוח מהעידון
שכפו עיבודיו של וייס על הלחנים שלו, שכבר נטו בבירור לרוק, הציבור היה מרוצה מהתקליט.
"מזל גדי" קידם משמעותית את הקריירה של איינשטיין, וכולל כמה מהמוכרים שבלהיטיו,
בהם "רוח רוח", "הימים הארוכים העצובים", "לילה", "מה שהיה היה" ו"מכופף הבננות".

חבורת לול ויצירת רוק
באמצע 1969 הקליט איינשטיין את השיר "פראג", איתו השתתף בפסטיבל הזמר וזכה במקום השביעי בלבד.
בעקבות התפתחויות בעולם הזמר בחו"ל ותחילת חדירת מוזיקת הרוק, חיפש גם איינשטיין צליל
חדש ו"חשמלי" יותר, דבר שהביא אותו לחפש שותף במועדוני רחוב "המסגר" בתל אביב, שנחשב למעוזן
של להקות קצב לא-ממסדיות. ברחוב המסגר הכיר את להקת הצ'רצ'ילים ואת מיקי גבריאלוב.

בשנת 1969 הקליט יחד עם להקת הצ'רצ'ילים את מה שנחשב לאלבום הרוק העברי
הראשון - "פוזי" ובו גם השיר "כשאת בוכה את לא יפה", שהפך לווידאו-קליפ הישראלי הראשון.
איינשטיין וחברו אורי זוהר ריכזו סביבם אמנים
רבים שלימים הפכו ידועים בעצמם: שלום חנוך, יעקב רוטבליט, צבי שיסל, יהונתן גפן ואחרים.
הפרויקטים הגדולים של "חבורת לול" - כפי
שנקראו - היו הסרט "שבלול" בבימויו של בועז דוידזון (שיצא ב-1970), ותוכנית הטלוויזיה "לול".
בשנת 1970 הקליט איינשטיין שני אלבומי רוק נוספים
עם שלום חנוך והצ'רצ'ילים - "שבלול" ו"פלסטלינה".
השירים בשלושת האלבומים "פוזי", "שבלול" ו"פלסטלינה" נחשבים עד
היום לקלאסיקה של הרוק הישראלי, וביניהם היו:
"אבשלום", "כשאת בוכה את לא יפה", "כתבו עליו בעיתון", "למה לי לקחת ללב" ו"מה איתי".

ב-1971 הקליט את האלבום "בדשא אצל אביגדור", עם לחנים ועיבודים של מיקי גבריאלוב.
בין השירים הבולטים באלבום: "אני ואתה", "קפה טורקי", "אני אוהב לישון" ו"צא מזה".

בשנת 1972 השתתף איינשטיין בסרטו של אורי זוהר "מציצים", והקליט את האלבום "יסמין".
איינשטיין, שהיה עסוק מאוד באותה תקופה, ובשיא הצלחתו,
לא התפנה להוציא אלבום שלם ומגובש בדומה לאלבומיו הקודמים, מה גם שהוא לא מצא שותף
חדש ליצירת התקליט, היות ששלום חנוך, מיקי גבריאלוב ו"הצ'רצ'ילים" שהו באותה התקופה באנגליה.
"יסמין" הנו אוסף של שירים בסגנונות וברמה לא שווה,
אך יחד עם זאת הניב האלבום מספר רב של להיטים בולטים: "כמה טוב שבאת הביתה" (רוטבליט/חנוך),
"דון קישוט" (גפן/לוי), "שיר אחרי מלחמה" (איינשטיין/לוי) ו"אמא אדמה" (רוטבליט/גבריאלוב).
בנוסף, שר איינשטיין מספר שירים באנגלית:"I Need You To Turn You" - במקור שיר
משנת 1970 של אלטון ג'ון, "Reason To Believe" -במקור של טים
הרדין אותו גם ליווה איינשטיין בעת שהגיע ארצה להופיע בישראל, ו- "Here There And Everywhere"
- במקור של להקת הביטלס.
"יסמין" מסתיים בהקלטה של מערכון "חידון התנ"ך" שהוקרן בתוכנית הטלוויזיה "לול",
ובו השתתפו גם אורי זוהר, דורי בן זאב ואורי גרוס.

שירי ארץ ישראל בשנות השבעים
בשנת 1973 חזר איינשטיין לשיר שירים בסגנון הקרוי "שירי ארץ ישראל".
לאורך כל שנות השבעים הקליט סדרת אלבומים בשם "ארץ ישראל הישנה והטובה", שם הוא שר מבחר שירים
נוסטלגיים בעיבודים חדשניים של מוזיקאים צעירים כמו שם טוב לוי, יוני רכטר ואבנר קנר.

התקליטים הבולטים בסדרה היו:

"ארץ ישראל הישנה והטובה'" - התקליט הראשון בסדרה שהוקלט בתחילת שנת 1973 בעיבודים של שם טוב לוי.
הוא הכיל בעיקר חומר ישן ומוכר, למעט השיר "יכול להיות שזה נגמר",
שהלחין לוי למילים של יהונתן גפן.
"הבלדה על יואל משה סלומון" (טהרלב / חנוך) הופיע כבר באלבום "שבלול",
והשיר "יצאנו אט" הושר בכל הופעה של איינשטיין
עוד בסוף שנות ה-60, כשבמהלך אחת מן ההופעות החיות השיר הוקלט והופיע באלבום זה לראשונה.
את עטיפת התקליט הייחודית עיצב במקור דוד טרטקובר בצורת אלבום תמונות משפחתי ישן. 
"שירים" (1975) - בין השירים הבולטים באלבום זה, בעיבודיו של לוי, ניתן למצוא את "איריסים" (חפר/עממי),
"בית הערבה" (חפר/קראוס), "ערב מול הגלעד" (גולדברג/גבריאלוב) ו"עץ הרימון" (אורלנד/בוכארי).
על העטיפה מופיעה תמונת אימו של איינשטיין בילדותה לצד אחיותיה. 
"ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב'" - בשנת 1976 הוציא איינשטיין את
השני בסדרת האלבומים תחת השם " ארץ ישראל הישנה והטובה",
והפעם בשיתוף פעולה מלא עם המוזיקאי אבנר קנר. האלבום הכיל 10 שירים, שניים מהם חדשים
אותם הלחין קנר למילים של המשוררת לאה גולדברג, וכל השאר שירים ישנים בעיבוד קלאסי של קנר.
בין השירים הבולטים באלבום: "פרח הלילך"
(אורי אסף/נורית הירש), "שיר העמק" (נתן אלתרמן/דניאל סמבורסקי), דוגית נוסעת (נתן יונתן/עממי),
"הוא לא ידע את שמה" (חיים חפר/סשה ארגוב) ו"פגישה לאין קץ" (נתן אלתרמן/נעמי שמר).
זהו האלבום היחידי של אריק איינשטיין בו השתתף המוזיקאי מתי כספי, בנגינת גיטרה בחלק מן השירים. 
"ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג'" (1977) - בדומה לאלבום הקודם,
גם באלבום זה שיתף איינשטיין פעולה עם המוזיקאי אבנר קנר.
האלבום כולל 10 רצועות, אשר שתיים מהן ניכתבו במיוחד לאלבום זה:
"עטור מצחך זהב שחור" (אברהם חלפי/יוני רכטר)
ו"מאחורי השער" (חיים נחמן ביאליק/אבנר קנר). שירים בולטים נוספים באלבום: "ביתי אל מול גולן"
(יוסף נצר/חיים ברקני), "עין גדי" (איתן פרץ/דב שלמה אהרוני) ו"חופים" (נתן יונתן/נחום היימן). 
"ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב" (1980) - על אף שהקרדיט על עטיפת האלבום מוענק
לאיינשטיין בלבד, הרי שביצירת האלבום חברו המוזיקאים אילן מוכיח כמעבד ושלום חנוך כמפיק מוזיקלי.
האלבום מורכב משיריו של המלחין סשה ארגוב.
עטיפת האלבום בעיצובו של הגרפיקאי דוד טרטקובר מציגה ברוח נוסטלגית את כיכר צינה דיזנגוף
בתל אביב בתקופה בה הייתה הכיכר שטוחה ובמרכזה עמדה מזרקה צנועה, כשתפוזים מרחפים בשמי העיר. 
המשך שנות השבעים
בשנת 1974 הקליט את האלבום "סע לאט" בעל האווירה המלנכולית,
שביטא את רוח התקופה שלאחר מלחמת יום כיפור.
לצורך הקלטת האלבום חבר איינשטיין לעמיתו
מיקי גבריאלוב, ששב באותה העת מאנגליה לאחר פירוק "הצ'רצ'ילים" (שבאותה העת פעלו באנגליה תחת השם
"Jericho Jones" "ג'ריקו ג'ונס"). גבריאלוב הלחין את מרבית השירים וניגן בגיטרות.
בין הבולטים שבשירי האלבום: "סע לאט" (א. איינשטיין / מ. גבריאלוב), "ילדים של החיים"
(ש. חנוך), "אגדת דשא" (מ. אריאל / ש. חנוך), "שיחות דיפלומטיות" (נ. אלתרמן / מ. גבריאלוב),
וכן שיר הנושא של הסרט "עיניים גדולות" (א. זהר-א. איינשטיין-מ. גבריאלוב / מ. גבריאלוב).

בשנת 1976 חבר איינשטיין ליוצא להקת כוורת, המוזיקאי יוני רכטר,
ויחד יצרו את אלבומם המשותף הראשון "האהבה פנים רבות לה".
רכטר הביא עימו לאלבום כמה מיוצאי להקת "כוורת" לנגן באלבום:
יצחק קלפטר, אלון אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין.
בין השירים הבולטים באלבום: "מה עושות האילות"
(לאה גולדברג/יוני רכטר), "עוד יהיה" (אריק איינשטיין) ועיברות לשיר של אלביס פרסלי
"Love Me Tender", שהפך בתרגומו של איינשטיין ל"נגמרו לי המילים".

בעקבות האלבום "האהבה פנים רבות לה", יצא איינשטיין למסע הופעות ברחבי הארץ,
שתועד לאלבום ונקרא "אנשים אוהבים לשיר" (1977).
בנוסף לרכטר, השתתפו בנגינה ובשירה מוזיקאים מובילים כדוגמת אפרים שמיר, אסתר שמיר,
שלמה יידוב, מוטי דיכנה ואלון הלל, וכן, בחלק מההופעות, תזמורת נתניה בניצוחו של סם לואיס.
בין השירים הבולטים באלבום: "הנקניק מצייטלין" (יוני רכטר),
"דמעות של מלאכים" (דן מינסטר/יוני רכטר), "כל השבוע לך" (אריק איינשטיין/שמוליק קראוס),
"בלילות הקיץ החמים" (דן מינסטר/מתי כספי) ו"אני ואתה" (אריק איינשטיין/מיקי גבריאלוב).

בשנת 1979 יצאו אריק איינשטיין ושלום חנוך למסע הופעות משותף בהפקה מושקעת ויקרה.
המופע הוקלט בהיכל התרבות, ויצא על גבי האלבום "אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת".
אלבום זה כולל שירים חדשים של איינשטיין וחנוך, וכן שתי מחרוזות,
שכל אחת מהן אורכה מעל 18 דקות, שכללו את מיטב השירים מאלבומיהם המשותפים בראשית שנות ה-70.

שנות השמונים
בשנת 1980 הקליט בשיתוף מיקי גבריאלוב את האלבום "חמוש במשקפיים".
רובו של האלבום היו לחנים לשירי משוררים כלאה גולדברג ("תוף בודד"), נתן אלתרמן
("סיום", "ילדי ההפקר") וחיים נחמן ביאליק ("תאמר אהיה רב", "היא יושבה לחלון", "הכניסיני תחת כנפך").

יציאת האלבום לוותה בסיבוב הופעות בו השתתפו בין היתר מיקי גבריאלוב, יוני רכטר ודפנה ארמוני.
הופעתו האחרונה של איינשטייין מול קהל
הייתה ב-29 באוגוסט 1981, במועדון "קיסרית" בקיסריה, במופע שחתם את מסע ההופעות של "חמוש במשקפיים".
במהלך סיבוב ההופעות צרך איינשטיין כמויות גדולות של אלכוהול, ראייתו
היטשטשה והוא הפך לכבד ראייה, ואצל חברי הלהקה שליוותה אותו הייתה הרגשה ברורה שהוא לא אהב להופיע.
מיכאל תפוח, שהפיק את המופע, שכנע אותו להמשיך את סיבוב ההופעות עד תום.
לאחר מסע ההופעות בישראל היה אמור להיפתח מסע דומה בארצות הברית, אך איינשטיין סירב לטוס. למעשה,
המופע בקיסריה היה האחרון בו השתתף איינשטיין, ומאז הפסיק להופיע בפני קהל והתרכז בהקלטות בלבד.

בשנת 1982 הקליט את האלבום "יושב על הגדר" בשיתוף המוזיקאי יצחק קלפטר.
באותה שנה עבר איינשטיין תאונת דרכים קשה. ידידתו נהרגה בתאונה והוא נפצע והפך לכבד ראיה.
מאז התאונה ממעט איינשטיין להיראות בציבור או להתראיין בתקשורת.

בשנת 1983, לאחר שיקומו מהתאונה ובעקבותיה,
הוציא איינשטיין את אלבומו השני בשיתוף יצחק קלפטר, "שביר".
זהו האלבום הראשון של איינשטיין בו כתב את כל מילות השירים. את כל הלחנים והעיבודים ביצע קלפטר.
בין השירים הבולטים באלבום: "שביר", "פנים טובות בתוך החשיכה" ו"תל אביב גדות הירקון, 1983".

בשנת 1984 חבר איינשטיין פעם נוספת למוזיקאי שם טוב לוי, ליצירת האלבום "פסק זמן".
כל עשרת שירי האלבום הולחנו על ידי לוי, וכהמשך לאלבום הקודם, כתב
איינשטיין את מילות השירים, למעט השיר "יעקב ועשיו" מאת חיים נחמן ביאליק. שירים בולטים באלבום:
"הוא חזר בתשובה" שנכתב, לדברי איינשטיין בראיון לעלי מוהר, בעקבות תופעת החזרה בתשובה בכלל ולא רק
כתגובה לחזרתו בתשובה של אורי זוהר, שנים ספורות קודם לכן; "שלוש ארבע לעבודה" שהפך ללהיט המוביל
באלבום וזכה להשמעות רבות ברדיו, ו"מכבי הישן", שיר געגוע נוסף למתחם מכבי הישן בתל אביב, שהיווה
את מרכז "הקילומטר המרובע" בו חי איינשטיין כל ימיו ושהפך באותה עת ממגרש ספורט למגרש חנייה.
את יציאת האלבום ליוותה תוכנית טלוויזיה ששודרה בטלוויזיה הישראלית.
צוות הנגנים באלבום כלל את יצחק קלפטר, אלון אולארצ'יק, מאיר ישראל ומשה לוי.

בשנת 1986 שב איינשטיין לשתף פעולה עם מיקי גבריאלוב, והקליט איתו שני אלבומים מצליחים.
הראשון מביניהם היה "אוהב להיות בבית" (1986) שכלל את השירים:
"שכשנבוא" (במקור שיר יווני שתורגם על ידי עלי מוהר),
"אוהב להיות בבית" (א. איינשטיין/מ. גבריאלוב), "השיר על התוכי יוסי" (א. חלפי/מ. גבריאלוב)
וכן לחן אחד של יצחק קלפטר - "אין לו זמן". באלבום השתתפו נגניו הקבועים של איינשטיין,
המתופף מאיר ישראל, וכן שלושת יוצאי להקת כוורת: יוני רכטר, אלון אולארצ'יק ויצחק קלפטר.
באותה שנה היה "אוהב להיות בבית" לאלבום הישראלי הראשון שיצא על גבי קומפקט דיסק.
שיתוף הפעולה המחודש בין איינשטיין לגבריאלוב נמשך באלבום נוסף,
"על גבול האור" (1987) שכלל את הלהיטים: "נודניק" (א. איינשטיין/מ. גבריאלוב), "עוף גוזל"
(א. איינשטיין/מ.גבריאלוב), "שיר השיירה" (ע. מוהר/עממי) ו"עיתונאי קטן" (א. איינשטיין/מ. גבריאלוב).
כאן התארחו בשיר "שיר השיירה" גם המוזיקאי יהודה פוליקר והכנר מירל רזניק.
על עטיפת האלבום מופיע תצלום משנות ה-50, של איינשטיין הצעיר קופץ לגובה במגרש "מכבי" שב"גני
התערוכה", ומתחתיו כיתוב בו מקדיש איינשטיין את האלבום לזכרו של משה איש כסית, שנפטר באותה תקופה.

בשנת 1988 החליט איינשטיין להקליט אלבום מחווה לידידו של אביו, השחקן והמשורר אברהם חלפי.
התקליט "משירי אברהם חלפי" כלל בין היתר
את "שיר על התוכי יוסי", "צער לך" ואת "עטור מצחך זהב שחור" בגרסה חדשה ודומה לזו שהוקלטה
עשור קודם, אשר גם בה שיתף פעולה עם יוני רכטר שהלחין, ועם יהודית רביץ וקורין אלאל בקולות.
שיר זה נבחר במשך שנים רבות לשיר הישראלי האהוב ביותר במשאלים שונים ברדיו ובעיתונות.

את שנות השמונים סגר איינשטיין בשנת 1989, עם אלבום הילדים "הייתי פעם ילד".
אלבום זה מכיל תריסר שירים אשר הולחנו על ידי המוזיקאי יוני רכטר.
בין השירים הבולטים באלבום: "אדון שוקו" שזכה להצלחה מעל גלי האתר,
"גברת עם סלים" המושר על ידי איינשטיין ורכטר בסגנון של דיווח בשידור ממשחק כדורגל, ו"שבת בבוקר".
את עטיפת האלבום המרהיבה צילם הצלם עודד קליין,
ובו נראים איינשטיין ובנו משתטים על גבי פסל האריה בסמטה פלונית בלב תל אביב.

שנות התשעים
בשנת 1991 יצר איינשטיין קלטת וידאו ובה שירי ילדים, שנקראה "כמו גדולים".
ב-2007 הופצה הקלטת לראשונה על גבי DVD.
בשנת 1992 יצר איינשטיין יחד עם צבי שיסל ומוני מושונוב
את הסרט הפרודי "כבלים", אשר עסק בשידורי הטלוויזיה בכבלים בישראל, שתפסו תאוצה באותן שנים.

איינשטיין המשיך, בשנת 1992, עם אלבום ילדים נוסף בשיתוף יוני רכטר, "האריה, היונה ותרנגולת כחולה".
אלבום זה כלל דואט עם יהודית רביץ
בשיר "תרנגולת כחולה" (חיה שנהב/יוני רכטר), ועיבוד חדש לשיר "אמא שלי" (אריק איינשטיין/שלום חנוך).

גם בשנות התשעים לא הפסיק איינשטיין לשתף פעולה עם יוצרים צעירים בהלחנה,
כתיבה ועיבודים של תקליטיו, ביניהם היו ארקדי דוכין, אביב גפן, יהלי סובול ונועם רותם.

אלבומו המצליח ביותר מסחרית בשנות ה-90 היה "יש בי אהבה", שיצא בשנת 1995 בשיתוף שם טוב לוי.
בין השירים הבולטים באלבום: "סע לאט ב'" (א. איינשטיין/ש. לוי) שנכתב כהמשך לשירו הקלאסי,
"יש בי אהבה" (א. דוכין), "אדם האמין" (א. חלפי/ש. לוי), וכן השיר "לבכות לך"
אותו כתב אביב גפן לזכר חברו שנהרג, ולאחר מכן נהפך להיות מזוהה עם האבל על רצח יצחק רבין.
כמו כן, באותה שנה נכלל באלבום הכפול "שלום חבר", שיצא בעקבות
רצח יצחק רבין, שירו של איינשטיין "זה פתאום נפל עליה", שכתב איינשטיין והלחין שם טוב לוי.

בשנת 1996 הוציא איינשטיין אלבום נוסף עם שם טוב לוי: "קצת לקחת חזרה",
שכלל ברובו שירים ישנים בעיבודים חדשים.
בין השירים שני דואטים עם יהודית רביץ: "החופש בבית ההבראה" (חיים חפר/מל קלר) ו"קרה זה רק הפעם"
(אברהם ברושי/בובי פנחסי), וכן דואט עם איילה אשרוב, "אל נא תאמר לי שלום" (טולי רביב).
כמו כן בלט באלבום השיר "המשתה", אותו הלחינה המוזיקאית לאה שבת למילים של נתן אלתרמן.

ב- 1997 הוציא איינשטיין אלבום נוסף עם שם טוב לוי, "לאן פרחו הפרפרים".
בנוסף ללחנים של לוי, נכללו באלבום גם שירים של מלחינים אחרים, כיהודה פוליקר שהלחין
את "אח מילת מפתח" (אהוד מנור) ו"האור בקצה" (יעקב גלעד ופוליקר), שלום חנוך שהלחין את "שלום חבר"
שכתב יעקב רוטבליט לזכר יצחק רבין, עוזי חיטמן, שכתב והלחין לאלבום את "עכשיו התור לאהבה",
ואפילו ברי סחרוף, שהלחין את השיר "קשה לכתוב דמעות" למילים של אילן גולדהירש.

בשנת 1999, חזר איינשטיין לשתף פעולה עם שלום חנוך, באלבום המשותף "מוסקט".
השירים הבולטים באלבום זה היו: "כל אחד רוצה", "גיטרה וכינור" ו"שמור על עצמך".

שנות האלפיים
בשנת 2002 הגיש איינשטיין תביעה אזרחית נגד המפיק והאמרגן מיכאל תפוח, עימו עבד במשך 24 שנים.
תביעה זו הולידה מערכת השמצות והכפשות הדדיים,
וחשפה מערכת יחסים עכורה שפרצה בין השניים, שהיו ידידים וחברי נפש.
בכתב התביעה נטען כי איינשטיין נוצל על ידי אמרגנו אשר חי כביכול על חשבון רווחיו העצומים של הזמר.
האמרגן, בכתב ההגנה, טען כי איינשטיין דווקא הרוויח ממון רב,
והציג את עצם הגשת התביעה כחלק מבעיותיו האישיות של הזמר כאדם תלותי ומפונק.

באותה שנה הוציא איינשטיין את האלבום "שמש רטובה", בו שיתף פעולה עם מיכה שטרית ועם ארקדי דוכין.

באלבום "שתי גיטרות בס תופים" מ-2004, בו שיתף פעולה עם ברי סחרוף,
נכלל בין היתר השיר "זה לא בדיוק געגוע" שכתב איינשטיין בהתבסס על זכרונות מתקופת ילדותו.
שיר זה זכה גם לוידאו קליפ, בו שולבו באנימציה ממוחשבת צילום של איינשטיין כיום עם תמונות עבר שלו.
באלבום זה החל שיתוף הפעולה בין איינשטיין לפיטר רוט.

בשנת 2005 זכה בפרס אקו"ם על מפעל חיים בפזמונאות העברית
וב-2006 קיבל פרס מיוחד על תרומה רבת שנים למוזיקה הישראלית בטקס פרסי עמ"י של ערוץ מוזיקה 24.

ב-3 בינואר 2006, ביום הולדתו ה-67 של איינשטיין,
יצא אלבומו "רגעים", בשיתוף המוזיקאי והמעבד פיטר רוט.
אלבום זה המשיך את המגמה של אלבומיו האחרונים,
בשירים שקטים ונוגים כמו "פרידה קצרה" ו"אף אחד לא מזיל דמעה"
(גירסת כיסוי לשירו של שמוליק צ'יז'יק), אך נכלל בו גם שיר הומוריסטי בשם "אחד עשר מטר".

בסוף אוגוסט 2006 יצא הספר "זו אותה האהבה/ביוגרפיה בראשי פרקים" בעריכת עלי מוהר.
הספר, המבוסס על עשרות שעות
שיחה בין עלי מוהר לאריק איינשטיין, מביא אנקדוטות מחייו של אריק איינשטיין, המיטב של שיריו
(אלה שכתב ואלה שהוא מבצע), מילים של מערכונים מיתולוגיים ודיאלוגים מסרטים, תמונות, פוסטרים,
עטיפות של תקליטים ומאמר פותח של עלי מוהר המנסה לפצח של "סוד קסמו של הקול של אריק איינשטיין".
את הספר מלווה דיסק המכיל חלקים נבחרים מהשיחות שערכו השניים בליווי נגינת פסנתר של יוני רכטר.

בספטמבר 2007 הוציא איינשטיין את האלבום "כל הטוב שבעולם", בו שיתף פעולה עם המוזיקאי גיא בוקאטי.
סינגלים מתוכו יצאו עוד מסוף שנת 2006, ביניהם "רגע לפני" שכתב יעקב רוטבליט,
"שוב אותו העצב", "איפה שלא תהיי" ו"פה אצלנו". אחר כך יצא הסינגל "פשוט אומר לך".
בוקאטי כתב והלחין את כל שירי האלבום,
פרט ל"רגע לפני" שכתב רוטבליט ול"רוקד את הטנגו לבד", בו השתתף איינשטיין בכתיבה.

לקראת יום הולדתו ה-70, בדצמבר 2008 הקדיש לו עיתון הארץ,
בצעד יוצא דופן, גיליון מיוחד של המוסף "גלריה", ובו מאמרים הסוקרים את דרכו האמנותית בתיאטרון,
קולנוע, כתיבת שירים וביצועם כמו גם התרשמויות אישיות של כותבים רבים.

איינשטיין הוא חובב ספורט מושבע, וידוע במיוחד כאוהד ותיק ונאמן של הפועל תל אביב,
המוזכרת בכמה משיריו הידועים, דוגמת "היה לנו טוב, נהיה לנו רע", "סע לאט", "אמרו לו" ו"סע לאט ב'".
איינשטיין אף כתב את המלים לשיר האליפות האחרון של הקבוצה, "אדומה שלי".
כמו כן הקליט את השיר "ואלה שמות", המורכב כולו משמות של כדורגלנים. לאיינשטיין, לפי עדויות רבות,
זיכרון פנומנלי בנוגע לעובדות ספורט טריוויאליות, בעיקר בענפי האתלטיקה, כדורסל והשחייה.

במסגרת חגיגות השישים למדינת ישראל נבחר איינשטיין ל"זמר השישים" בהצבעה שערכו הערוץ הראשון ורשת גימל.

העשור השני של המאה ה-21
בשנת 2010 היה איינשטיין האמן המושמע ביותר בתחנות הרדיו בישראל, לפי נתוני אקו"ם.
עוד בשנה זו העניק איינשטיין ראיון טלוויזיוני נדיר בספיישל "זו אותה האהבה",
לרגל הפצת הסרט "כבלים" על גבי DVD. בספיישל שביים והגיש גורי אלפי ושודר בערוץ 2,
התראיין איינשטיין יחד עם מוני מושונוב וצבי שיסל.
באפריל 2011 יצא אלבום אוסף של איינשטיין בשם "שר יצחק קלפטר",
המסכם את שיתוף הפעולה של איינשטיין ויצחק קלפטר.
האלבום כלל שיר אחד חדש בשם "מעבדות לחירות",
שכתב יעקב רוטבליט והלחינו יצחק קלפטר וגיא בוקאטי,
וכן גרסה מחודשת של איינשטיין לשירו של קלפטר "צליל מכוון". באותה שנה הקליט את הדואט
"אולי את לא יודעת (Love you)" עם המתופף מאיר ישראל לאלבומו "יש ימים".
ב-18 באוקטובר 2011 הוציא איינשטיין את השיר "עכשיו כשאתה כאן",
שכתב והלחין גיא בוקאטי לרגל חזרתו של החייל החטוף גלעד שליט.
בפברואר 2012 יצא לאור בחד-שיר (סינגל) דואט של איינשטיין ושלמה ארצי לשירו
של ארצי "חוזרים הביתה",‏ שהיה לשיר הפותח את אלבומו של ארצי "אושר אקספרס".
בנובמבר 2013 נודע כי איינשטיין יחל לכתוב טור חדש במעריב,
ומספר שעות לפני מותו סיים לכתוב את הטור הראשון. הטור המלא התפרסם במהדורה מיוחדת לזכרו.‏

מותו
ב-26 בנובמבר 2013 בשעות הערב נפטר אריק איינשטיין בבית החולים איכילוב בתל אביב,
כתוצאה ממפרצת באבי העורקים, שהובילה לדימום פנימי כבד, דבר שהביא למותו.‏
למחרת פטירתו, בשעות הצהריים, הוצב ארונו בכיכר רבין בתל אביב, ונערך לו טקס פרידה.
עשרות אלפים מאוהביו באו לחלוק לו כבוד אחרון, בטקס שרו חבריו המוזיקאים שלום חנוך וקורין אלאל,
ונשאו דברים ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש עיריית תל אביב רון חולדאי,
השחקן ידידו הקרוב מוני מושונוב ושרת התרבות והספורט לימור לבנת.
אריק איינשטיין הובא למנוחות בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב.
בטקס הלוויה ספד לו חברו ומחותנו, הרב אורי זוהר.‏
ב-26 בפברואר 2014, שלושה חודשים אחרי מותו, יצא הסינגל "אדם בחדרו",
שנכלל בהוצאה המחודשת של האלבום "משירי אברהם חלפי", שיצאה ב-11 במרץ 2014.
ב-29 באוגוסט 2014 יצא האלבום "ריח של ים" של מיקי גבריאלוב,
שאת אחת הרצועות בו ("הנך יפה רעייתי") שר גבריאלוב בדואט עם איינשטיין.

משפחתו
בשנת 1963 נישא לאלונה, בתו של גדעון שוחט (גדע), מראשוני הטייסים של חיל האוויר הישראלי,
ונכדתם של ישראל ומניה שוחט. מנישואים אלה נולדה ב-1964 בתם הבכורה שירי.
ב-1967 התגרשו בני הזוג, וב-1968 שבו ונישאו בשנית.
בנישואים אלה נולדה ב-1971 בתם השנייה יסמין, שעל שמה נקרא אלבומו של איינשטיין מ-1972.
גם נישואים אלה הסתיימו בגירושים ב-1972. ב-2006 נפטרה אלונה ממחלת הסרטן.
שירי ויסמין, בנותיהם של אלונה ואריק איינשטיין, חזרו בתשובה ביחד עם אִמן בסוף שנות השבעים.
לימים הן נישאו לשני בניו החוזרים בתשובה של אורי זוהר, אפרים פישל ושלום.
החתונה הראשונה, זו של אפרים פישל זוהר ושירי איינשטיין, נערכה ב-6 במרץ 1985,
ותועדה בסרטו הקצר של רנן שור "חתונה בירושלים", שפתח את פסטיבל הסרטים בחיפה ב-1985.
סימה אליהו הייתה בת זוגו השנייה של איינשטיין, במשך כארבעים שנה עד לפטירתו.
היא שיחקה לצדו בסרט "מציצים" שבו גילמה את אשתו מילי,
ושיחקה לצדו גם בסרט השני בטרילוגיה התל אביבית, "עיניים גדולות".
לזוג נולדו שני ילדים, אמיר ודינה, והמשפחה התגוררה ברחוב חובבי ציון בתל אביב.
איינשטיין היה סב לשמונה עשר נכדים וסבא רבא לשישה נינים.

דיסקוגרפיה

אלבומים
אריק איינשטיין שר בשבילך - משירי דפנה אילת, 1966 
מזל גדי, 1969 
פוזי, 1969 
שבלול (עם שלום חנוך), 1970 
פלסטלינה (עם שלום חנוך), 1970 
שירי ילדים (עם רוב הקסלי), 1971 
בדשא אצל אביגדור (עם מיקי גבריאלוב), 1971 
יסמין, 1972 
ארץ ישראל הישנה והטובה, 1973 
סע לאט, (עם מיקי גבריאלוב), 1974 
שירים, 1975 
ילדים (עם שם-טוב לוי), 1976 
האהבה פנים רבות לה (עם יוני רכטר), 1976 
ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב' (עם אבנר קנר), 1977 
אנשים אוהבים לשיר - 1977 
ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג' (עם אבנר קנר), 1977 
ילדודס - 1978 
ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב , 1980 
חמוש במשקפיים (עם מיקי גבריאלוב), 1980 
יושב על הגדר (עם יצחק קלפטר), 1982 
שביר (עם יצחק קלפטר), 1983 
ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ה' - נוסטלגיה, 1984 
פסק זמן (עם שם-טוב לוי), 1984 
תוצרת הארץ (עם שם-טוב לוי), 1985 
אוהב להיות בבית (עם מיקי גבריאלוב), 1986 
על גבול האור (עם מיקי גבריאלוב), 1987 
משירי אברהם חלפי (עם יוני רכטר), 1988 
הייתי פעם ילד (עם יוני רכטר), 1989 
האריה, היונה ותרנגולת כחולה (עם יוני רכטר), 1993 
יש בי אהבה (עם שם-טוב לוי), 1995 
קצת לקחת חזרה (עם שם-טוב לוי), 1996 
לאן פרחו הפרפרים (עם שם-טוב לוי), 1997 
מוסקט(עם שלום חנוך), 1999 
שמש רטובה, 2002 
שתי גיטרות בס תופים, 2004 
רגעים (עם פיטר רוט), 2006 
כל הטוב שבעולם (עם גיא בוקאטי), 2007 

במסגרת להקת הנח"ל
צריך לחיות, 1957 
לא לצאת מהכלים, 1958 

במסגרת בצל ירוק
שירים מתוכניות הלהקה, 1959 
"חתול בשק" - ארבעה קטעים מתוך התוכנית, 1960 

במסגרת שלישיית גשר הירקון
אהבה ראשונה, 1965 
התוכנית החדשה, 1966 

במסגרת החלונות הגבוהים
החלונות הגבוהים, 1967

אוספים
ישן וגם חדש, 1968 
לקט, 1978 
לקט לילדים, 1981 
מבחר, 1986 
לקט שני, 1988 
לקט משירי ארץ ישראל, 1988 
השנים הראשונות (עם יהורם גאון), 1989 
אוסף, 1993 
האוסף (מארז תקליטורים), 2001 
המיטב, 2003 
אני ואתה: 1968-1978 השירים שנשארים (מארז, בעריכה דיגיטלית מחודשת), 2008 

הופעות
אנשים אוהבים לשיר, 1977 
אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת, 1979, 2005 

תקליטונים ומיני אלבומים
אריק איינשטיין 1960 
ליל סתיו (עם יפה ירקוני), 1966 
אריק והאיינשטיינים, 1966 
אני מרגיש כמו מלך, 1967 
הגר, 1967 
האדון הרופא / הימים הארוכים העצובים, 1967 
או-בלה-די או-בלה-דה / בית הערבה, 1968 
פראג / מי שחלם, 1969 
אחינועם לא יודעת / היה לנו טוב נהיה לנו רע, 1969 
הדוד סם / האיש על הצב (מתוך לול 1), 1970 
מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר / קח לך אשה ובנה לה בית (עם שלום חנוך), 1970 
חצי חצי (פסקול), 1971 
1971 Oh me / Old fashiond silly song 
Waiting for a better day / חמוץ חמוץ, 1971 

הקלטות נוספות 
יומן מסע (סינגל, עם אביב גפן), 2000 
פרנצ'סקה פוליטיקה (סינגל, עם מיכה שטרית) 2001 
אריק איינשטיין מספר: הארי פוטר ואבן החכמים, 2003 

פילמוגרפיה
ניני (1962) - שחקן. 
אולי תרדו שם (1964) - שחקן. 
דליה והמלחים (1964) 
סלאח שבתי (1964) - שחקן (בתפקיד זיגי). 
לול (תוכנית טלוויזיה) (1969) - תסריטאי, שחקן. 
שבלול (1970) - סרט דמוי תיעודי על הפקת האלבום "שבלול". 
מציצים (1972) - תסריטאי, שחקן (בתפקיד אלי). 
עיניים גדולות (1974) - שחקן (בתפקיד יוסי). 
לול (1988) - תסריטאי, שחקן. 
כמו גדולים (1990) - תסריטאי, שחקן. 
כבלים (1992) - תסריטאי, שחקן. 

ספרים
אריק איינשטיין: ספר שירים. עורכים: אריק איינשטיין ומיכאל תפוח. הוצאת כנרת, תל אביב, 1981.
לול: שירים, מערכונים ותצלומים. עורכים: אריק איינשטיין וצבי שיסל. הוצאת כנרת, רמת גן, 1989.
אריק איינשטיין: ספר שירים שני. עורכים: אריק איינשטיין ומיכאל תפוח, עורך מוזיקלי: ברט ברמן.
הוצאת כנרת, רמת גן, 1991. 
זו אותה האהבה/ביוגרפיה בראשי פרקים.
עורך: עלי מוהר. דניאלה די-נור מוציאים לאור, תל אביב, 2006.

הצג מידע מקוצר >>