ירדנה ארזי היא זמרת ומנחת טלוויזיה ישראלית. שנותיה הראשונות ירדנה ארזי נולדה כירדנה פיינבאום ב-25 בספטמבר 1951. אביה דוד היה איש אצ"ל שעלה לארץ מגרמניה ואף ישב בכלא בתקופת המנדט הבריטי. אמה, איבט, ילידת העיר שטרסבורג בצרפת, היא אשתו השלישית. תחילה גרה המשפחה בקיבוץ כברי שבגליל המערבי, ולאחר מכן עברה להתגורר בחיפה, שם פתח אביה חנות קטנה למוצרי חשמל. לקוח קבוע של אותה חנות היה אפי נצר, מנהל להקת "בית רוטשילד". הוא הציע לדוד לשלוח את בתו לבחינות ללהקה שהוא מנהל. ברבות השנים הפכה ירדנה להיות סולנית הלהקה ואף הוציאה במסגרתה את הסינגל הראשון שלה "בואי אמא". אל אחת מהופעות הלהקה הגיע סא"ל ישי עמרמי, ראש אגף החינוך של הנח"ל דאז. הוא התרשם מארזי הצעירה ושריין במיוחד עבורה מקום בלהקה הצבאית שתחת פיקודו, הלא היא להקת הנח"ל. שנות השבעים ארזי...
ירדנה ארזי היא זמרת ומנחת טלוויזיה ישראלית. שנותיה הראשונות ירדנה ארזי נולדה כירדנה פיינבאום ב-25 בספטמבר 1951. אביה דוד היה איש אצ"ל שעלה לארץ מגרמניה ואף ישב בכלא בתקופת המנדט הבריטי. אמה, איבט, ילידת העיר שטרסבורג בצרפת, היא אשתו השלישית. תחילה גרה המשפחה בקיבוץ כברי שבגליל המערבי, ולאחר מכן עברה להתגורר בחיפה, שם פתח אביה חנות קטנה למוצרי חשמל. לקוח קבוע של אותה חנות היה אפי נצר, מנהל להקת "בית רוטשילד". הוא הציע לדוד לשלוח את בתו לבחינות ללהקה שהוא מנהל. ברבות השנים הפכה ירדנה להיות סולנית הלהקה ואף הוציאה במסגרתה את הסינגל הראשון שלה "בואי אמא". אל אחת מהופעות הלהקה הגיע סא"ל ישי עמרמי, ראש אגף החינוך של הנח"ל דאז. הוא התרשם מארזי הצעירה ושריין במיוחד עבורה מקום בלהקה הצבאית שתחת פיקודו, הלא היא להקת הנח"ל. שנות השבעים ארזי החלה את שירותה הצבאי בלהקת הנח"ל בתוכניתה שא לשלום (בהיאחזות הנח"ל בסיני) אשר הניבה להיטים כמו "הבן יקיר לי", "בהיאחזות הנח"ל בסיני", ו"שיר לשלום". הסולו הראשון שלה בתוכנית היה בשיר "סלח המפקד". במהלך שירותה הסדיר הכירה את בעלה עמוס טל שיר שהיה מפקד הלהקה, אך הם התגרשו כעבור תקופה קצרה. בין חבריה הנוספים לתוכנית זו ניתן למנות את גידי גוב, מירי אלוני, דני סנדרסון, לאה לופטין, אפרים שמיר, רותי הולצמן, אלון אולארצ'יק, תמי עזריה ומאיר פניגשטיין. לאחר סיום התוכנית ארזי החלה לבלוט בתור סולנית הלהקה ואף חתמה על הארכת שירותה הצבאי. בין היתר ביצעה את "חופים" ו"יונתי בחגווי הסלע". התוכנית הבאה של הלהקה בהשתתפותה הייתה הפלנ"חניק אשר ציינה חצי יובל להקמת הפלמ"ח. בתוכנית זו ארזי הפכה למפקדת הלהקה. בין השירים בתוכנית בהם בלטה ארזי ניתן למנות את "שיר הרעות", "מי היה החולם", "הפרוטה והירח" ועוד. בין משתתפי התוכנית היו גם גידי גוב, אפרים שמיר, ענת גוב, יהודה עדר, ראובן גבירץ, דורית שדה, איציק בן מלך ועוד. עוד במהלך שירותה הצבאי החתים אותה המפיק אברהם (דשא) פשנל על חוזה ניהול אישי לחמש שנים ולאחר שחרורה היא השתתפה במופע שנקרא שוקולד מנטה מסטיק - קונגרס הצחוק הציוני. ההצגה, אשר עסקה בחיי תל אביב הקטנה, הייתה להצלחה גדולה. לצידה של ארזי השתתפו בהצגה גם חברותיה ללהקת הנח"ל, רותי הולצמן ותמי עזריה, בעלה דאז עמוס טל שיר והשחקנים עזרא דגן וציפי שביט. בין השירים אותם ביצעה במופע ניתן למנות את "בין פרחי הגן", "והיה בחשכת הערב" ו"שבת אחרונה". ארזי יחד עם הולצמן ועזריה הפכו לשלישיית שוקולד מנטה מסטיק ונשלחו לפסטיבל שירי הילדים עם השיר "אברא קדברא". בעקבות הצלחת השיר (מקום שני) הוחלט להמשיך בפעילות ההרכב. התחנה הבאה הייתה בפסטיבל הזמר 1973 בו ביצעו יחד עם שלישיית אף אוזן גרון את השיר "נצח ישראל לא ישקר". באותו פסטיבל ביצעה ירדנה ארזי יחד עם חנן יובל ואפרים שמיר את "ליל חניה", מהשירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל. זמן לא רב לאחר מכן החליפה לאה לופטין, אף היא בוגרת אותו המחזור של הנח"ל, את עזריה בהרכב "שוקולד מנטה מסטיק". ארזי, לופטין והולצמן חלקו יחד אוהל בטירונות ולהן מספרים אישיים עוקבים. בשנת 1974, השתתפה ארזי בסרט "שרית" של ג'ורג' עובדיה לצידם של יגאל בשן ודליה פרידלנד. באותה תקופה זכתה שלישיית שוקולד מנטה מסטיק להצלחה גדולה, הן השתתפו בפסטיבלים השונים ("חגיגת אביב" ב-1974 (מקום שלישי), "מי המנטה מי המסטיק מי השוקולד" ב-1977 (מקום שביעי), "ישנוני" ב-1974 (מקום שמיני) ו"בית השוקולד" ב-1977 (מקום חמישי) בפסטיבל שירי הילדים, "משיח" ו"שיר היין" בפסטיבל הזמר המזרחי והשיר "ובאו האובדים" שכתב להן שלמה קרליבך לפסטיבל הזמר החסידי), בתכניות טלוויזיה רבות ובשיאן ייצגו את ישראל בתחרות האירוויזיון לשנת 1976 בשיר "אמור שלום" שהגיע למקום השישי. לאחר ההופעה המוצלחת באירוויזיון יצאה השלישייה להופעות בכל העולם, הקליטה שירים בגרמניה וזכתה לביקורות מפרגנות. שנה מאוחר יותר נעשה ניסיון להעלות מחזמר של הלהקה, "הלילה הראשון", קברט המבוסס על שירים אמריקאיים מסוף המאה ה-19 בתרגום אהוד מנור, בבימויו של צדי צרפתי ובניהולו המוזיקלי של אלדד שרים, אך הוא נכשל בקופות. לאחר מכן הקליטה השלישייה את התקליט "הפרוטה והירח" לצד אריק לביא. זה היה הפרויקט המשותף האחרון שלהן. במרץ 1978 כינסה ארזי מסיבת עיתונאים, בה הודיעה על פרישתה מהשלישייה לטובת קריירה עצמאית. הלהקה הוציאה ארבעה אלבומים (בניהולם המוזיקלי של יצחק גרציאני ומתי כספי) והשתתפה באין ספור תקליטים ומופעי בידור. את מקומה של ארזי בשלישייה תפסה עפרה חזה, אולם חודשים ספורים לאחר הצטרפותה, פרשה. בשלב זה הייתה לארזי תקופת דעיכה בקריירה שלה. נדמה היה כי היא אינה מצליחה למתג את עצמה כזמרת סולנית. לאחר הזכייה הגדולה של ישראל באירוויזיון 1978, כשהאירוויזיון הגיע להתארח בירושלים בשנת 1979 הציע אותה שי נשר, מנהלה האישי באותה תקופה, להנחיית התחרות. המפיק אלכס גלעדי שכנע אותה לקבל על עצמה את המשימה הואיל והיא דוברת צרפתית. ארזי הנחתה את התחרות בצרפתית לצד דניאל פאר שהנחה באנגלית (ושניהם נשאו דברים בעברית לסירוגין), וזכתה לשבחים רבים על הופעתה. אחד המתרשמים מההנחיה היה מרשל הנס, מנהל חברת התקליטים העולמית "אריולה אריסטה", שהציע לארזי חוזה ארוך טווח בשווי מיליוני דולרים. היא לא הסכימה לעבור לחו"ל ולכן דחתה את החוזה. עם זאת, באותה תקופה הקליטה שירים בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית ויצאה לסיבוב הופעות באירופה. שנות השמונים בשנת 1981 השתתפה ארזי בהפקה חדשה שעלתה על בימות הבידור בארץ, מחזמר בשם ברנשים וחלומות, שהעלה שירים מצליחים ממחזות זמר בינלאומיים בתרגום לעברית של אבי קורן ובבימויו של צדי צרפתי. לצדה השתתפו בהצגה אילי גורליצקי, ששי קשת, חנה לסלאו ושולה חן שהפכה מאז לחברתה למשך שנים רבות. המופע זכה להצלחה גדולה. באותן שנים השתתפה ארזי בתכניות טלוויזיה שונות, זכורה במיוחד הופעתה בתוכנית קרוסלה כמחליפה של חוה אלברשטיין. בשנת 1982 הוציאה ארזי את תקליטה הראשון ירדנה ארזי, שהתאפיין במקצבי רוק ובעיבודים של אריק רודיך. התקליט נחל כשלון חרוץ. בין השירים באלבום "בלי דמעות", "אני לא גרטה גרבו", "אהלי קידר", "השתנית בן לילה", "שיר צועני" ו"מחול מערבולת". באותה שנה עלתה לראשונה על במת הקדם אירוויזיון עם השיר "מוזיקה נשארת" (שמרית אור/הנרי ברטר). לראשונה נפטרה ארזי מתדמית הילדה הטובה עם שתי הצמות. השיר זכה במקום השני והפך ללהיט גדול. עוד באותה שנה זכתה במקום הראשון בפסטיגל עם השיר "מילה קטנה" (שמרית אור/הנרי ברטר). לאחר כשלון תקליטה הראשון ניסתה ארזי למצוא את עצמה מחדש. היא נישאה למהנדס נתן תומר ב-1981 שהפך להיות המפיק שלה, החלה ללמוד פיתוח קול אצל רחל הוכמן וחברה לגברי מזור, איש יחסי הציבור של פסטיבל שירי הילדים, שהפך להיות יועצה האמנותי ומי שסלל לה את הדרך אל שירי ארץ ישראל והפופולריות העצומה לה זכתה. בשנת 1983 יצא האלבום מה נשמע ובו השיר "הביתה", שיר מחאה נגד מלחמת לבנון. שירים נוספים מהאלבום - "חפץ חיים (גשם עומד לרדת)", "שיר הערב מצלצל" ו"תאורת חצר". ארזי הייתה זמרת פופולרית ביותר לאורך כל שנות השמונים ואף זכתה בתואר "זמרת העשור" ופרס כינור דוד. ב-1984 כבשה לראשונה את תואר "זמרת השנה" מעפרה חזה, וזכתה בשנים לאחר מכן שלוש פעמים נוספות בתואר זמרת השנה במצעדים השנתיים (1985, 1987, 1988). בין להיטיה באותה תקופה - "אתה לי ארץ", "שהשמש תעבור עלי", "יש ונדמה", "שוב בתמונה", "ההצגה הגדולה", "באתי אליך", "קו האהבה", "אגדת לדילה" ועוד. ב-1985 הקליטה ארזי את שיר השירותרום "דרישת שלום" יחד עם חברי להקת הנח"ל של אותה שנה. באותן שנים הייתה ארזי מזוהה עם האגודה למען החייל. היא נהגה להשתתף בפסטיבל שירי הילדים וניצחה בו פעמיים ברציפות - "לא נעצור" ב-1984, ו"שובי הרמוניקה" ב-1985. שירים נוספים אותם שרה במסגרת הפסטיבל - "הדובון הלך לישון" ב-1980 (מקום שישי), "אבל חבל" ב-1981 (מקום עשירי), ו"הזמר" ב-1983 (מקום שלישי). בפסטיבל 1980 השתתפה הן כזמרת והן כמנחה לצד שלמה ניצן ומנחם עיני. ארזי זכתה להצלחה גם בתחרות המתחרה, הפסטיגל, בו זכתה עם השיר "מילה קטנה" (1982) וכיכבה כזמרת אורחת בשנת 1988. בקיץ 1985, במהלך הופעה באמפי וואהל בתל אביב במסגרת עיר הנוער, ניגשה אליה נערה, מעריצה של עפרה חזה, וירתה על שמלתה דיו מאקדח מים. מעשה זה היה השיא של "מלחמת המעריצות" בין מעריצותיהן של שתי הזמרות וזו זכתה לסיקור תקשורתי, אם כי שתי הזמרות מעולם לא הודו ביריבותן. היו שראו ב"יריבות" זו מעין סממן תרבותי של הקיטוב העדתי בין אשכנזים למזרחים, שזכה לתהודה רבה בשנות השמונים. ב-1986 נולדה בתה היחידה אלונה. באותה שנה הוציאה תקליט אוסף בשם שוב בתמונה שנמכר במהרה בלמעלה מ-20 אלף עותקים. ב-1987 הוציאה ארזי תקליט שאפתני המבוסס על שירים צועניים מתורגמים לעברית, על ידי אהוד מנור, בעיבודים של מתי כספי בשם נשמה צוענית. התקליט הפך רב-מכר והגיע למעמד של פלטינה כפולה. זה היה גם האלבום העברי הראשון בארץ שהופק גם בפורמט של CD. במילים אחרות זהו בעצם הדיסק הישראלי הראשון. בין השירים באלבום - "הכינור הנאמן", "רוח ואש", "מה יש לי", "יריד האהבה", "כשהצועני אוהב" ועוד. באותה השנה השתתפה בערב מחווה לתרבות היידיש אשר נערך בתיאטרון הבימה. במסגרת המופע היא ביצעה ביידיש את השיר "מיין שטייטלע בעלז" (העיירה שלי בלץ). בין השנים 1987-1989 הוחתמה ארזי על קמפיין ענק לבנק לאומי, שלווה בפרסומות ברדיו ובפרסומים בעיתונות הכתובה. בשיתוף הבנק הוציאה ארזי שני אלבומי ילדים ריח דבש וריח מנטה בו הקליטה מחדש שירי ילדים מכל הזמנים בהם "שעון בן חיל", "דני גיבור", "קום בחור עצל", "אני והתוכי", "ריח דבש וריח מנטה" ועוד. על עטיפת האלבום מופיעה ארזי עם ביתה.כמו כן הוציאה אלבום ובו סיפורי ילדים מוקראים בקולה. במקביל נבחרה ארזי בסקר מקיף של קול ישראל כזמרת הפופולרית ביותר בישראל. יחד עם יהורם גאון, שנבחר כזמר הפופולרי בישראל, היא יצאה לסיבוב הופעות מיוחד לרגל שנת ה-40 למדינה. השניים הקליטו שיר חדש במסגרת זו - "אדם אחר" שכתבו רחל שפירא ונורית הירש. בטקס פרס ישראל בשנת 1988 שרה ארזי את "עגילי דמאר", שיר שנכתב עבור כלת פרס ישראל לאותה שנה שושנה דמארי. באותה שנה הוציאה ארזי את הדיסק הישראלי הראשון - הוצאה מחודשת של האלבומים "שוב בתמונה" ו"נשמה צוענית". אלבום האולפן הבא שלה באותה השנה היה עוד יום אחד ובו ארבעת השירים שהקליטה עבור תחרות הקדם אירוויזיון הפרטית שלה ("בן אדם", "כמו בהתחלה", "קרוב לים" ו"היא רוקדת"), השיר "עגילי דמאר", הדואט עם גאון "אדם אחר" וכן השירים "מחוזות האהבה", שיצא לרדיו כבר ב-1987 במיוחד לרגל מצעד הפזמונים השנתי, "עוד יום אחד", "אהבתה" ו"האישה על האבן". האלבום נמכר בכמאה אלף עותקים (פלטינה כפולה). במצעד הפזמונים השנתי זכתה ארזי בפעם האחרונה בתואר זמרת השנה. ארבעה שירים שלה הגיעו לעשירייה הפותחת: "עגילי דמאר" (3), "בן אדם" (4), "היא רוקדת" (9) ו"אדם אחר" (10). שיר נוסף ("כמו בהתחלה") הגיע למקום ה-38. לאחר ההצלחה הגדולה, בשנת 1989, הוציאה ארזי אלבום המבוסס על שירים ערביים מתורגמים לעברית דמיון מזרחי. האלבום מכר למעלה מ-30 אלף עותקים ונמכר היטב גם באירופה ובארצות ערב אך הוא סימן את תחילת דעיכת כוכבה של ארזי. ארזי קבלה ביקורות נוקבות על כך שהוציאה אלבום בעל אופי ערבי דווקא בתקופה בה האינתיפאדה הגיעה לשיא. למרות זאת אלבום זה נחשב לאבן דרך בהתפתחות המוזיקה המזרחית בארץ, ובין השירים בו ניתן למנות את "אל תאמר", "מה נתת לי", "חליל הנצח" ו"אלף לילה ולילה". באותה שנה היא נקלעה למשבר ביחסיה עם מנהלה האישי גברי מזור, ולקראת סוף אותה שנה החליטה לקחת פסק זמן של שנתיים. תקליטה האחרון בשנות השמונים היה תחנה בדרך אשר כלל גרסאות כיסוי לשירי שנות החמישים בהם "בין פרחי הגן", "בת הדייג", "שאני עמך במחול", "מול הר סיני", "רק אלומה" ועוד וכן מבחר מלהיטיה. לצורך הקלטת הדיסק התאחדה שלישיית שוקולד מנטה מסטיק וביצעה את השירים "ונצואלה" ו"נערה ממש אוצר". תחרויות הקדם אירוויזיון והאירוויזיון לאחר שהשתתפה באירוויזיון 1976 כחלק משלישיית שוקולד מנטה מסטיק ובהמשך הנחתה את אירוויזיון 1979 השתתפה ארזי בתחרויות הקדם אירוויזיון בניסיון לייצג את ישראל בפעם השלישית בתחרות. בשלהי 1982 השתתפה ארזי לראשונה בתחרות הקדם אירוויזיון, היא שרה את השיר "מוזיקה נשארת" (שמרית אור - הנרי ברטר), איתו הגיעה למקום השני. היא ניסתה את כוחה בקדם אירוויזיון פעמיים נוספות, בשנת 1983 כתבו לה אהוד מנור ואבי טולדנו את השיר "חי", אך היא העדיפה להתחרות עם השיר "שירו שיר אמן" (שמרית אור-הנרי ברטר) שהביא אותה למקום השני, בהפרש של נקודה אחת מהשיר הזוכה "חי". בשנת 1985 השתתפה עם שירם של מנור וטולדנו "עוד נגיע" שהגיע למקום השלישי. שנה קודם לכן הוצע לארזי לייצג את ישראל באירוויזיון ללא תחרות ואף נכתב עבורה השיר "בללייקה", אך התחרות נערכה ביום הזיכרון לחללי צה"ל וישראל ביטלה את השתתפותה. בשנת 1986 הוצע לה השיר "יבוא יום" אך היא ויתרה עליו, עם זאת בהקלטה המקורית היא מבצעת את קולות הרקע. ב-1987 הנחתה ארזי את תחרות הקדם האירוויזיון יחד עם יורם ארבל והשתתפה בחלק האמנותי. בשנת 1988 נבחרה לייצג את ישראל בתחרות והוצע לקיים עבורה מעין קדם אירוויזיון פרטי בו יתחרו ארבעה שירים בביצועה על ייצוג המדינה. ארזי, שניסתה את כוחה בשלושה "קדמים" בשנות השמונים והייתה קרובה בכולם לזכייה, הסכימה. הבחירה בארזי לא הפתיעה אף אחד שכן היא הייתה זמרת פופולרית מאוד. טובי הכותבים הציעו לארזי שירים לתחרות, בהם השיר "כאן" שכתב עוזי חיטמן (ולבסוף ייצג את ישראל באירוויזיון 1991 בביצוע אורנה ומשה דץ) והשיר "השנה אינשאללה" שכתבה עבורה עפרה חזה. ארבעת השירים המתחרים היו "כמו בהתחלה", "קרוב לים", "היא רוקדת", והשיר "בן אדם" שנבחר ונשלח לייצג את ישראל באירוויזיון, שם הגיעה ארזי אל המקום השביעי. אגב, הזמרת שזכתה בתחרות הייתה סלין דיון שייצגה את שווייץ. מאז מסרבת ארזי לקחת חלק בתחרות האירוויזיון. בשנת 1999 הוצע לה להנחות בשנית את תחרות האירוויזיון שנערכה בישראל לאחר שזכתה בסקר דעת קהל מקיף כמועמדת המועדפת להנחיית התחרות. ארזי סירבה. בשנת 2007 השתתפה בוועדה מטעם רשות השידור שבחרה בלהקת טיפקס כנציגת ישראל לאירוויזיון. שנות התשעים והאלפיים בשנת 1992 חזרה עם תקליט חדש, אנשים זרים, שעורר ציפיות גדולות בעיקר לאור הבחירה ביעקב גלעד ויהודה פוליקר כמנהלים אמנותיים. הקהל והמבקרים ציפו לראות האם ארזי תוכל לחדש ימיה ולשוב אל מרכז הבמה, אך האלבום לא נחל הצלחה בחנויות ומכר פחות מ-20 אלף עותקים. בין להיטי הדיסק "ילדה יחפה", "אולי אני אבודה" ו"שיר אישה בחורף". ב-1993 השתתפה ארזי בפסטיבל עין גב עם השיר "לשיר זה כמו להיות ירדן". ב-1994 חוותה ארזי משבר, כשהוריה נפטרו ממחלת הסרטן בהפרש של חמישה ימים בלבד. יומיים לפני הירצחו של יצחק רבין בשנת 1995 הופיעה ארזי בטקס חנוכת תחנת הכוח של חברת החשמל בחדרה במעמד רבין. זו הייתה הופעתו הפומבית האחרונה לפני עצרת השלום. בשנת 1995 הוציאה ארזי את אלבום האולפן האחרון שלה, מתוך שאהבתי, שנמכר בלמעלה מ-15,000 עותקים וברוח התקופה, נחשב להצלחה מבחינה מסחרית. מאז הקליטה שירים בודדים בהם "ושמה לא תבוא" שנכתב במלאת שנה לרצח רבין, ביצוע מחודש ל"שיר של יום חולין" (בדואט עם אבי פרץ) שהוקלט בדיסק לזכרו של המלחין יאיר רוזנבלום, "כשהארץ תירגע" שנכתב בזמן האינתיפאדה השנייה ואחרים. בשנות התשעים קיבלה ארזי מספר הצעות לעבור להנחיית טלוויזיה ובשנת 1997 החלה להנחות את תוכנית בוקר בערוץ 2 בשם "קפה טלעד", תפקיד בו התמידה במשך 8 שנים עד הפסדה של הזכיינית המשדרת טלעד במכרז של ערוץ 2. בקיץ 1997 הנחתה תוכנית בפריים טיים בשם "מעורב תל אביבי". ב-1998 הוציאה ארזי אלבום אוסף כפול משיריה יש ונדמה ובו ארבעים מלהיטיה הגדולים. בשנת 2003 החליטה ארזי לצאת בסיבוב הופעות חדש, מלווה במשפחת אלייב. סיבוב ההופעות הצליח ונמשך עד שנת 2006. בשנת 2006 הנחתה ארזי את טקס פרס ישראל והחלה לאסוף חומרים לאלבום חדש. היא חברה אל אילנית, שלומית אהרון, מרגלית צנעני ורותי נבון במסע הופעות לקהילות היהודיות בקנדה ובארצות הברית. מופע זה נחל הצלחה גדולה. בעקבות מלחמת לבנון השנייה שפרצה באותה השנה, היא חידשה את השיר "הביתה" בקריאה להשבת החטופים. בביצוע המחודש היא הוסיפה בית שני ופזמון נוסף שאהוד מנור כתב לה במיוחד זמן לא רב לפני מותו, אך הם נשארו גנוזים עד לאותו הרגע. בשנת 2007 יצאה לרדיו גרסת רמיקס לשיר "עוד נגיע", אותו ביצעה בתחרות קדם אירוויזיון 1985. הגרסה החדשה, אותה ערך המוזיקאי דור דקל מהצמד חובבי ציון, זכתה להצלחה והוגדרה לאחר מספר ימים כשיר המושמע ביותר בתחנות הרדיו. בראש השנה 2007 שודרה התוכנית לגעת ברוח בהנחיית יואב גינאי אשר עסקה בביוגרפיה של ארזי וקורות חייה, וכללה ראיון עמה לצד קטעי ארכיון של ארזי מכל התקופות.
![]() ![]() ![]() ![]() |
כשהשמש תעבור עלי | ![]() ![]() |
מחבר: יורם טהרלב מלחין: חנן יובל |
|
![]() ![]() ![]() ![]() |
אתה לי ארץ | ![]() ![]() |
מחבר: יורם טהרלב מלחין: נורית הירש |
|
![]() ![]() ![]() ![]() |
דרישת שלום | ![]() ![]() ![]() |
מחבר: רחל שפירא מלחין: יאיר קלינגר |
|
![]() ![]() ![]() ![]() |
לאחד החיילים | ![]() ![]() ![]() |
מחבר: רחל שפירא מלחין: נורית הירש |
|
![]() ![]() ![]() ![]() |
בן אדם | ![]() ![]() |
מחבר: אהוד מנור מלחין: בוריס... |
|
![]() ![]() ![]() ![]() |
בת הדייג | ![]() ![]() |
מחבר: בנימין אביגל מלחין: מרים אביגל |
|
![]() ![]() ![]() ![]() |
עוד נגיע | ![]() ![]() |
מחבר: אהוד מנור מלחין: אבי טולדנו |
|
![]() ![]() ![]() ![]() |
עגילי דמאר | ![]() ![]() |
מחבר: דודו ברק מלחין: יאיר קלינגר |
|
![]() ![]() ![]() ![]() |
לא נעצור | ![]() ![]() |
מחבר: יורם טהרלב מלחין: נורית הירש |
|
![]() ![]() ![]() ![]() |
הכינור הנאמן | ![]() ![]() |
מחבר: אהוד מנור מלחין: עממי |
|
![]() ![]() ![]() ![]() |
כשהגברים רוקדים | ![]() ![]() |
מחבר: יואב גינאי מלחין: יהודה פוליקר |
|
![]() ![]() ![]() ![]() |
בחלומי עודני (את) | ![]() ![]() |
מחבר: סמי שלום שטרית מלחין: שמעון בוסקילה |
רשימת אלבומים
|
|||
---|---|---|---|
|