כוורת

המידע נלקח מ - ויקיפדיה: לערך | לרשימת התורמים
כוורת היא הרכב של יוצאי להקות צבאיות שקם בשנת 1973.

אחרי מספר להקות רוק שהצליחו פחות, הייתה כוורת ללהקת הרוק הראשונה
בישראל שזכתה להצלחה מסחרית גדולה. סגנונה התאפיין ברוק מלודי ועשיר בהומור נונסנס,
ובהופעותיה המשיכה את המסורת של להקות צה"ל כששילבה שירים ומערכונים.
דני סנדרסון, גידי גוב, אפרים שמיר, אלון אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין נפגשו
כששירתו יחד בלהקת הנח"ל.

לאחר השחרור ערכו מספר ניסיונות כושלים בהרכבים שונים
להפיק אופרות רוק בשם "הילד מברזיל" ו"סיפורי פוגי", שאת שתיהן כתב והלחין סנדרסון.
בין היתר השתתפו בניסיונות מוקדמים אלה מנחם זילברמן, זהר לוי ומירי אלוני.
בעצת חברם המפיק אשר ביטנסקי, צירפו לשורותיהם את יצחק קלפטר, אשר
היה ידוע בסצינת המועדונים של התקופה הודות לנגינתו בלהקת הצ'רצ'ילים.
האחרון להצטרף היה יוני רכטר.

ב-1974 בחרה רשות השידור בלהקה לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון
עם השיר "נתתי לה חיי", אשר תחת המעטה של שיר אהבה סטנדרטי כלל רמיזות
פוליטיות נגד שלטונה של גולדה מאיר ובעד הקמת מדינה פלסטינית.
בשנת 1976 החליטו חברי הלהקה לנסות את מזלם בארצות הברית.
לאחר שתרגמו את כל שיריהם לאנגלית והוציאו תקליטון של
"יו יה" מתורגם לאנגלית (בשם "Yo-Ya"), הם יצאו לסיבוב הופעות בארצות הברית.
אולם כבר בהופעה הראשונה התברר שהקהל, היהודי ברובו, לא היה מעוניין בתרגומים.
הקהל דרש שהם יבצעו את כל השירים בעברית בלבד, וכל העבודה הרבה ירדה לטמיון.
המתחים שהחלו מבצבצים במהלך העבודה על "צפוף באוזן"
התגברו עקב כשלון סיבוב ההופעות האמריקאי.
בתום סיבוב ההופעות החליטו חברי הלהקה להיפרד, וכל אחד יצא לקריירה אישית.

דני סנדרסון הקים עם גידי גוב בשנת 1978 את להקת
"גזוז" שהייתה מעין גרסת ביג בנד ל"כוורת",
ובשנת 1980 את להקת "דודה" שנטתה לכיוון רוקי יותר.
כל חברי הלהקה, פרט למאיר פניגשטיין, המשיכו לקריירות
סולו והפכו איש איש לעמודי תווך של המוזיקה הישראלית.
פניגשטיין היגר לארצות הברית ופנה לעסקי הקולנוע.
ב-1984 התאחדו חברי "כוורת" מחדש לשורה של הופעות,
שהמפורסמת בהן הייתה הופעת החינם בפארק הירקון.
בשנת 2002 הועלה המופע "דני, גידי וחברים", בו השתתפו סנדרסון,
גוב, אולארצ'יק, שמיר ומזי כהן מגזוז.
כעבור כשנתיים העלו קלפטר, אולארצ'יק ושמיר את המופע "נפגשנו".

הצג מידע מקוצר >>