חיים צינוביץ'

המידע נלקח מ - ויקיפדיה: לערך | לרשימת התורמים
חיים צינוביץ' (נולד ב-27 בספטמבר 1967), הוא מוזיקאי וזמר ישראלי.

ב-1989 השתתף צינוביץ כמלווה של ורדינה כהן בשירה "שביל הזהב"
בקדם אירוויזיון שהתקיים באותה השנה. ב-1991 השתתף צינוביץ' במופע
"העיקר זה הרומנטיקה", בו בוצעו שירים חדשים וישנים של המלחין יוני רכטר.
המופע תועד על גבי אלבום, בו שר צינוביץ' את השירים "בלעדייך",
"הכל קלוי" ו"שיר התשובה".ב-1992 השתתף בתפקיד אורח בסדרה "עניין של זמן".

אלבומו הראשון של צינוביץ', פרויקט הג'יבריש, יצא בפברואר 1993. האלבום כלל שירים
בשפת הג'יבריש בסגנונות עמים שונים כגון צרפתית,בולגרית וצפון אפריקאית.
השיר הידוע ביותר באלבום היה "סוניה". בשנת 2006 יצא האלבום בהוצאה מחודשת,
לאחר שבמשך שנים ניתן היה להשיגו רק בחנויות יד שנייה ובמחירים גבוהים.
באותה שנה הוא השתתף בפסטיבל עין גב עם השיר "בשדות בית לחם".

ב-1994 יצא אלבומו השני קצת פורקן קצת חום קצת אהבה.
האלבום נכתב ביחד עם הגיטריסט המלחין והמעבד רוני הלפרין,
וידוע כיום בפי רבים כפרויקט המטאל.האלבום רווי גיטרות והטקסטים בו חדורי
זעם ושנויים במחלוקת; השירים הידועים מהאלבום הם "לך עם הכעס" ו"תן לו בראש".

שני אלבומיו הראשונים של צינוביץ' קיבלו עם השנים מעמד של אלבומי קאלט,
בעיקר בשל היותם נדירים וכן בשל שינוי הסגנון והפריצה למיינסטרים בתפקיד "השרוף".

הוא השתתף בקלטת לילדים "אצלנו בפסנתר" (שירי נעמי שמר לילדים)
ב-1993 לצד משה בקר,מיקי קם ורינת גבאי,ושר את "שיר הזרעונים"
(מילים ולחן-עוזי חיטמן) בקלטת של סמדר שיר "ילד בא מאהבה" ב-1995.

בשנת 1997 הפיק צינוביץ' אלבום ללהקת Human Beat Box, להקה בת שלושה אחים שהתבססה
על סימפול קולות אנושיים. במקביל הקים אולפן מצליח להפקת פרסומות ולדיבוב,
והתפרנס מכתיבת ג'ינגלי פרסומת ומוזיקה לתכניות טלוויזיה (כגון הכספת).

במשך כמה שבועות במהלך שנת 2000 התחזה צינוביץ' ל"שרוף" – לכאורה אמן חדש
בזמר המזרחי, שמאחוריו סיפור חיים בלתי רגיל. הסינגל הראשון של "השרוף",
"שקר החן הבל היופי", שיר בסגנון מזרחי, זכה להצלחה גדולה ולהשמעות רבות ברדיו.
צינוביץ' התראיין לכתבת שער במוסף "7 ימים" של העיתון "ידיעות אחרונות"
כשכל גופו חבוש בתחבושות לבנות, כביכול בשל הכוויות הקשות שעל גופו.
הוא סיפר שבלון גז התפוצץ בביתו וכי רק השירה מוסיפה מעט טעם לחייו המדוכאים.
לאחר מספר שבועות בהם גילו כל כלי התקשורת עניין בסיפור,
חשף צינוביץ' בראיון טלוויזיוני בתוכנית יאיר לפיד
את פרצופו האמיתי של "השרוף" והסיר את המסכה בשידור חי. התרמית גררה פולמוסים
רבים בנוגע ליחס התקשורת לאמנות ולביקורת על אופן התייחסות המדיה בכלל ל"סקופ"
עיתונאי ללא חשיבות לטיב התוכן וללא בדיקה עיתונאית מעמיקה כנדרש מהעיתון.
צינוביץ' עצמו טען בראיונות כי התרמית נועדה לחשוף את נטייתם של כלי התקשורת
להתעניין בסיפורים הסנסציוניים שסביב האמנים ולא במוזיקה עצמה. כמו כן טען שחש
"שרוף" מבחינה נפשית לאחר שיצירתו זכתה להתעלמות מצד התקשורת וחברות התקליטים.

לאחר חשיפת פרצופו של "השרוף", שפגעה באמינות "ידיעות אחרונות",
פרסם העיתון המתחרה, "מעריב", כתבת שער במוסף "סופשבוע", שעסקה בפירוט רב בתרמית. 
כותרת הכתבה הייתה "המצית".

בשנת 2001 הוציא צינוביץ' אלבום שני תחת הכינוי "השרוף",
"ושהאש תמשיך לבעור". באלבום בלט בעיקר השיר "מכונת הלהיטים".

הצג מידע מקוצר >>