קחי את הנשמה שלי ושימי על צלחת
|
אני נותן ואת יודעת איך לקחת
|
את מסובבת את הכפתורים הנכונים
|
המציאות מכה לי בפנים
|
כי ואלה כן אכפת לי מה שאנשים אומרים
|
מתחיל להימאס עלי מצעד התירוצים
|
ומסביבי אני שומע אלף סיפורים
|
בלילות את גומרת אצל אחרים
|
זוכרת שנפגשנו אז במסיבה
|
ציפיתי שנראה לכולם מה זאת אהבה
|
רציתי לנשק אותך בפה כדי להראות חיבה
|
אבל את הפנת לי את הלחי הקרה
|
ולא הבנתי איך מכל האנשים
|
דווקא בגללך אני נפלתי לקרשים
|
איך בן אדם שאני כל כך אוהב
|
יכול לגרום בתוך שנייה לכאב עמוק בלב
|