מאז עברו יותר משתים עשרה שנים |
ואני לא מצליח להעמיד פנים |
כשזה כואב לי אז מיד כולם רואים |
וכשעצוב לי אז אני כותב שירים |
מאז עברו יותר משתים עשרה שנים |
והבדידות היא נהפכה לשורשים |
והיא הצמיחה ענפים של שיכחה |
וזכרונות הם כמו עלה על מדרכה |
ויש איזה מקום אני יודע |
ששם אתה שומר ובי אתה נוגע |
ומאיר לי את הדרך לפעמים |
כשכבר מזמן כבו הפנסים |
מאז עברו יותר משתים עשרה שנים |
השמש בא כל בוקר ומאיר פנים |
ובשדות משחקים הילדים |
והחיים מכאן הם כל כך חזקים |
ויש איזה מקום אני יודע |
ששם אתה שומר ובי אתה נוגע |
ומאיר לי את הדרך לפעמים |
כשכבר מזמן כבו הפנסים |
אני עוד כאן ומחכה אולי תגיע |
אני עוד כאן ומקווה שעוד תפתיע |
תיכנס בדלת בלי לומר מילה |
ושוב הכל יחזור להתחלה |
מעבר: |
ויש איזה מקום אני יודע |
ששם אתה שומר ובי אתה נוגע |
ומאיר לי את הדרך לפעמים |
כשכבר מזמן כבו הפנסים |
מעבר: |
x4 |
סיום: |
רן דנקר בית משוגעיםבואי נעזובאמילישוויםהכל מזכיר אותךהבלדה שלי עלייךביתכל מה שלא הספקתי לומרכל מה שחלמתאני אש |
פופ בעז שרעבי - לפעמים אני מרגיש שאני צריך כנפיים גלי עטרי - בין האש ובין המים אלמוג קריאף - איך ליר חוטובלי - בוא ונעצור את הרכבת רוני דלומי - עכשיו תורי |