פתיחה: |
קל כל כך לומר עלי הכל |
ואז לתת לי להוכיח שזה אחרת |
לא מה שנראה זה מה שיש לי בחיים |
אבל נפתור את זה בהזדמנות אחרת |
לא פשוט לקרוא שאת כותבת על אחד |
שאת אהבת או כך הרגשתי |
זה לא רק הבגידות זו אומללות נסתרת |
אני האב של ילדיך כבר ביקשתי |
שלא צריך לצרוח מה שכן אפשר ללחוש |
אני האיש שלך וכך גם אשאר |
נכון עברו תקופות שנראה שאני בורח |
אך לא ממך בהזדמנות גם אספר |
שקל כל כך לומר עלי הכל |
להשתמש במכונות של מלחמה |
כמה עוד אסביר שהנשים והחיוך |
הם לא אומרים עלי דבר אז בשביל מה |
לא נעים לקרוא שאת אוהבת |
ושהילד על ההיא לך מספר |
ועל ההוא שמכנה אותי ״ההוא״ |
אני לא כועס בואי נחיה זה יסתדר |
לא צריך לצרוח מה שכן אפשר ללחוש |
אני האיש שלך וכך גם אשאר |
נכון עברו תקופות שנראה שאני בורח |
אך לא ממך בהזדמנות גם אספר |
מעבר: |
לא צריך לצרוח מה שכן אפשר ללחוש |
אני האיש שלך וכך גם אשאר |
נכון עברו תקופות שנראה שאני בורח |
אך לא ממך בהזדמנות גם אספר |
קל כל כך לומר עליי הכל |
אייל גולן כמו משוגעקצת שמח קצת עצובלאן את הולכתהסתכלי אליזה לא חלום זה לא שקרבחוף של פורטוגלאישה וגם ילדהימים טוביםים של טעויותבגדים ומתנות |
לא הוגדר הראל מויאל - אורח מיותר רמי קלינשטיין וריטה - בערב יום העצמאות נועם עמבר - צוואה גאיה - מה אני יודע אלון אולארצ'יק ודנה אינטרנשיונל - מוכר הפרחים |