טונה - י"א 2
מחבר: איתי זבולון
מלחין: איתי זבולון, ניר דנן, שמוליק קראוס
מורות קראו לי מעופף
|
יושב לי בכיתה ומתופף
|
ג׳אנספורט, ראסטות ומשאף
|
שם ראש וחורפ, (הארדקור) שהכל ישרף
|
זה עוד בוקר בי”א 2, על הכיף כיף
|
עייף, בחנו אותי על ״Had, Has, Have"
|
כשעמדתי על שלי אמרו לי "שב, שב, שב"
|
טקסט, טקסט, אין לב, אין ממה להתלהב
|
והראש על הבנות והמחשב
|
כשהדלת נטרקת והכיתה משתתקת
|
למדנו איך לנתק את המחשבות
|
ככה שבשקט בשקט נוצרה צלקת, צלקת
|
שלרפא אותה לקחו שנים רבות
|
יצאתי לחיים ברגליים יחפות
|
אני שורף שנים יפות בתוך כיתות שקופות
|
אני זוכר את הימים
|
אני זוכר המון תקופות טובות
|
ובעיקר איך למדנו לכבות
|
בובות בובות...
|
״אהלן גברת טונה, הוא בסה״כ בסדר
|
ילד גבר, לא מעבר, הוא בסה״כ בסדר
|
הממוצע שלו ממוצע, הוא לא כל כך מקשיב
|
אם הוא יכול להתעניין יהיה מגניב, אה כן
|
הוא מאחר, הוא מדבר, הוא מקשקש, הוא מצייר
|
הוא מסרב להתבגר, הוא מסתגר
|
הוא יכול להשתפר, הוא יכול להתדרדר
|
העיקר שהוא בוחר את הנתיב שהוא בוחר״
|
שעות על גבי שעות נפלתי שמה בין הכיסאות
|
מאמין לכל נכשל, אומר ״אמן״ לתוצאות
|
לקחתי אחריות על השגיאות
|
היום מפנה בחזרה ת׳אצבעות
|
על החומר שיריתם במטח
|
המקצועות שלא שונו מהפלמ״ח
|
הכסת״ח על גבי כסת״ח
|
כך למדנו בעיקר איך לצבור חובות
|
להסתדר על המדף ולקוות
|
בובות בובות
|
ולא מזמן כשהרגשתי מאוד ״דאון״
|
הקשבתי ל״דוג פאונד״
|
לשכוח קצת מכל המחשבות שפתאום באו
|
הבנתי הכל, ואו, ישבתי שם סתם
|
מיותר כמו הסיכה על הכיפה של חנוך דאום
|
איך תלמדו אותי לסמוך על עצמי, לחתום על חוזים
|
לקלוט תרגשות שבפנים, לבנות יחסים
|
איך אדע לחיות בשלום? איך תלמדו אותי לחלום?
|
אתם לא יודעים חלום מהו
|
הייתי שם מליון פאונד
|
שכל עוד הם ימשיכו לצפצף באותו סאונד
|
ככה ישמע גם העתיד שלי
|
אז המילים שלי הן כמו אגרוף לראש, פאו!
|
תודה לאל אני לא עוד רובוט
|
שתלמדו אותו לקרוא פקודות, שלום ורוב תודות
|
כשתחתוך את החוטים אז תבין
|
שבפנים יש מיליון תשובות
|
בובות בובות
|
הודפס ב -