הלך הוא יום אחד בדרך לבאר שבע, |
הרוח מן הים את השיחים ליטף, |
ליד אילן זקן היא את ראשה הסבה, |
וצמתה ירדה ירוד מן הכתף. |
הגדוד המשיך לצעוד, ועם הגדוד הלך הוא |
ואת פניו נשקו גם רוח, גם חמה. |
אבל בחניה לילית אחת נוכח הוא |
נוכח הוא כי שכח לשאול אותה לשמה. |
מעבר: |
x4 |
הוא לא ידע את שמה, |
אבל אותה צמה |
הלכה עמו לאורך כל הדרך, |
והוא ידע, יש יום בו יפגשו פתאום, |
עם שחר של תללים או שמש ערב. |
ארקדי דוכין הנאיבי האחרוןהיא לא דומהאין לי אהבהיותר מידייש בךבית קפה של דינוזאוריםטמבלסימהמרוב אהבתימבעד למסכה |
רוק הפיל הכחול - פקיד החלומות אביתר בנאי - עד מחר היהודים - גם כשלא בוכה עידן חביב - מפתחות ברזל ניב דמירל ושלו אדרי - בחוץ מלחמה |