הלך הוא יום אחד בדרך לבאר שבע, |
הרוח מן הים את השיחים ליטף, |
ליד אילן זקן היא את ראשה הסבה, |
וצמתה ירדה ירוד מן הכתף. |
הגדוד המשיך לצעוד, ועם הגדוד הלך הוא |
ואת פניו נשקו גם רוח, גם חמה. |
אבל בחניה לילית אחת נוכח הוא |
נוכח הוא כי שכח לשאול אותה לשמה. |
מעבר: |
x4 |
הוא לא ידע את שמה, |
אבל אותה צמה |
הלכה עמו לאורך כל הדרך, |
והוא ידע, יש יום בו יפגשו פתאום, |
עם שחר של תללים או שמש ערב. |
ארקדי דוכין היא לא דומהיש בךמרגיש אשםמבעד למסכהטמבלנאמר כבר הכלמי אוהב אותך יותר ממניסימהבית קפה של דינוזאוריםהנאיבי האחרון |
רוק גידי גוב - אני אוהב אותך חזק מופע הארנבות של ד"ר קספר - מנגינות בית הבובות - משחק סימולטני טיפקס - הרבי ג'ו כפרה שמוליק קראוס - קוראים לי קראוס צינוק |