פתיחה: |
בלי תוכניות לטווח הרחוק |
בלי תוכניות למחר. |
בלי רישיון. בלי אוטו. בלי כסף |
לישון כמה שיותר. כמה שפחות |
לעשות. כמה שפחות לראות. |
כמה שפחות להתחכך |
בלי אמונה. בלי חזון. מעט |
ערכים. שרירים טלוויזיה ושינה |
עשר שנות לימוד, פרופיל 21 |
בי-פולר 32 |
שנה של חיים שנראים כמו 400 |
אבל בלילה, געגוע ישן שלא מרפה |
ליד חמלתית |
עיניים כחולות מביטות בי |
בתוך העפעפיים |
אני שומע את הקולות: "קום |
בחור. קום. לך. בעט. תחפור. תשבור |
תתקדם. תתלכלך. תגדל. תבנה" |
אבל אני מפחד. מפחד. האדמה |
הזאת חשודה. אי אפשר לסמוך עליה. |
קשה שלא להחליק |
ומה זה השאגות האלה שדוחקות |
בי. אל תעצום עיניים. אל תעצום |
תפוס גיטרה |
תפוס משהו. תפוס את הזין |
דחוף אותו לאן שהוא |
שלא יגידו שלא היית כאן |
שפרחת לך כמו בלון הליום |
שבזבזת חמצן. שינקת מהחיים |
שלקחת ולא החזרת דבר |
קנה לך רכוש. תאיץ |
תגמור את המקלחת סוף סוף |
בנה תוכנית חיסכון |
שמור על השיניים שלך שלא יפלו בדרך |
בדוק את האשכים שלך מדי פעם |
שלא גדל שם משהו בטעות. מצא אישה |
אבל בלילה, געגוע ליד חמלתית |
לשקט, לסדר, להגיון |
בתוך מערבולות של זבל דביק |
שלא אשאר ככה בלי כלום. עם |
קצבה וקופסאות כדורים. |
ויחלפו השנים וארקב פה לבד |
וכולם יגדלו ויגדלו שפמים |
וישלחו לי קצת כסף שלא אמות ברעב |
"אתה צריך להתעורר" שואג לו |
הקול. ואני מהסה אותו |
ומכסה את הפנים בשמיכת פוך |
"שלא תמצא את עצמך שוב מסתובב |
במסדרונות ארוכים של בתי חולים |
עם מוח קרוש ורצון עז למות" |
מעלה אבק. נושן . נשכח. תופס |
טרמפים לקופת חולים |
כשמכוניות חדישות עם פנים |
שבעות ודשנות בוהות בי |
וחולפות ביעף. |
שיער שיבה. כרס גדולה |
"אל תוותר" שואג לו הקול. |
"תרוץ. סדר את הזקן שלך |
תחייך, לך לטקסים, מסיבות |
תעמוד זקוף. נפח את שרירי |
החזה שלך. תשתול איזה דשא בחוץ. |
תסיים כבר את הצריף שלך" |
אבל אני מפחד |
מפחד לגווע ככה עם השנים ועם ימים |
בלי שמש וזכרונות של אהבות ישנות |
אני בטח אלחם בקורי עכביש מצטברים |
ערירי בלי שיניים טוחנות |
ואחכה מחוץ לבית |
שיחלוף עוד יום |
מבלי לדעת דבר. מבלי לדעת דבר |
מבלי לדעת דבר . דבר |
מעבר: |
x2 |
סיום: |