אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| היא אהבה את הים הלוחך |
| את החול ואמרה בליבה |
| תן לי לחיות על יד ים |
| אני רוצה למות עם |
| השקיעה היורדת אל תוך |
| האופק כשהשמיים האדומים |
| את אדוות המים נושקים |
| ובעלה היה מוביל דברים |
| בעגלה רתומה לסוס |
| הוא היה איש רך ונעים |
| והיה לוחש לה מילים מתוקות |
| והוא שר לה שירים עצובים |
| בשפה בלתי מובנת לה |
| ובלילה כשעשו ילדים היה בוכה |
| אז נתנה לו לבכות בתוכה |
| ונולדו חמישה ילדים |
| שניים מהם מתים ושלושה ילדים חיים |
| ואמרה לעצמה אוהבת |
| אך בליבה צחק איזה שד |
| בתוך ליבה צחק איזה שד |
| והיה אחד עם עיניים |
| עם גון ירקרק זהוב |
| היא ידעה שחטא כבד היא חוטאת |
| אבל עשתה מה שתמיד רצתה לעשות |
| והיה בה פחד ענק מן האושר החריף והזך |
| והוא קישט את גופה בפרחים |
| שעל יד הנחל קטף |
| מעבר: |
| הם נסעו ממקום למקום |
| וכל חייה נראו לה פתאום |
| כאילו בותרו בסכין |
| היא ראתה את עיניי היגון נתעטפה מן |
| עצב לאה וידעה שכל חייה ברחה |
| ולא הגיעה לשום מקום |
| כי לברוח זה לא להגיע |
| ממש כמו לעמוד במקום |
| וכאשר בעלה נפטר |
| היא לא בכתה וליוותה אותו |
| על קברו הטרי היה שלט קטן |
| אך היא לא ידעה לקרוא |
| אין למי לבשל הבית ריק מעצב |
| היא הלכה בדממה מדהימה |
| כשהגיעה הערב |
| מעבר: |
| מעבר: |
| x4 |
| היא אהבה את הים הלוחך |
| את החול ואמרה בליבה |
| תן לי לחיות על יד ים |
| אני רוצה למות עם |
| השקיעההה |
|
אלון עדר הפעמוןההוא עם הכלב השחוראהבה עצמיתאבל אהבהאהובתי שלי לבנת צווארסוכר טלויזיהאין לך זכות חנינה בעולםנפגשנואסתר ברגשותפתאום |
שירים מרגשים שי המבר - פעם את לילה איה כורם ומזי כהן - אשה בסירה חנן בן ארי - ילד מיכאל גוטליב - עוד צעד בנזין ויהודה פוליקר - פנים אל מול פנים |
