פתיחה: |
חזרתי לפנה ההיא בקרן הרחובות |
אל המקום שבו קראת ולא עניתי |
הנה את שם אהובתי, מתשת מקרבות |
ומדמעות שלא יבשו כי לא בכיתי |
אז את ידך העיפה כל-כך נתתי בידי |
ואת גופך זערורי אלי חבקתי |
ואת ניחוח התמימות האביבי של ילדותי |
עמק לראותי נשמתי |
לה לה לי לי לי לי |
לה לה לי לי לי |
לי לי לי לי לה לה |
לה לה לי לי לי לי |
לה לה לי לי לי |
לי לי לי לי לה לה |
ואת תלית בי את עיניך היפות, הצלולות |
ואת שתקת וצעדך כל-כך בטוח |
ושתיקתך ספרה את זכר הפחדים והלילות |
והימים הבודדים לבד ברוח |
אחר כך על דרקון ידידותי בקו החוף |
דהרנו לנו כמכות ירח |
ואת החשך הגדול והגמור שאין לו סוף |
כמו פנס אור חיוכך פלח |
לה לה לי לי לי לי |
לה לה לי לי לי |
לי לי לי לי לה לה |
לה לה לי לי לי לי |
לה לה לי לי לי |
לי לי לי לי לה לה |
מעבר: |
וכששאלתי אם עיפת |
אם להפסיק, אמרת חבל |
שמבפנים כלל לא רואים מה שבחוץ |
מי שעיף, אמרת, זה מי שלא התחיל בכלל |
אבל אני תמיד רוצה, תמיד לרוץ |
וכשרציתי להגיד שלעולם לא אעזב |
אמרת שלעולם זה המון זמן |
במקום להשבע עדיף כבר לאהב |
ולהודות על מה שיש מה שנתן |
לה לה לי לי לי לי |
לה לה לי לי לי |
לי לי לי לי לה לה |
לה לה לי לי לי לי |
לה לה לי לי לי |
לי לי לי לי לה לה |
לה לה לי לי לי לי |
לה לה לי לי לי |
לי לי לי לי לה לה |
לה לה לי לי לי לי |
לה לה לי לי לי |
לי לי לי לי לה לה |
מעבר: |
x2 |
וכשרציתי להגיד שלעולם לא אעזב |
אמרת שלעולם זה המון זמן |
במקום להשבע עדיף כבר לאהב |
ולהודות על מה שיש מה שנתן |
להודות על מה שיש מה שנתן |
ניבה לב אום נמה שיוואיהשיר שמחסירה במים סועריםשירת האדמהמסע החייםרגע |
מוסיקת עולם עלמא - שיר (אילה) שוטי הנבואה - הכל מן ג'ה אהוד בנאי - החיזיון לפרנצ'סקו גויא אביתר בנאי - הסיפור הזה Full Trunk - חדוות המאבק |