נצ'י נצ' (רביד פלוטניק) וג'ימבו ג'יי - סמוראי
מחבר: רביד פלוטניק, ג'ימבו ג'יי, טונה
מלחין: טונה, ניר דנן, רביד פלוטניק
אני נלחם בשביל מה שאני מאמין בו
|
ובאותה העת אני לומד
|
לבחור את הקרבות שלי
|
ועם מי בדיוק אני יוצא לקרב
|
אם סוד החיים הוא אהבה
|
אז ניצור כאן את גן העדן הפרטי שלנו
|
אם הדרך לשם היא במלחמה
|
אז נצא כמנצחים
|
עדיין אש יוקדת אני עדיין סמוראי
|
מכה למעלה מכה למטה
|
מדיטציה ואורייתא
|
אצלנו קיבלת מה נתת
|
אומנות המלחמה שמקדשת ת'מילה
|
כמו את החרב
|
יגעת מצאת, תאמין
|
שומע את הרוח שורקת דרך העצים
|
רואה את האמת עוברת דרך חריצים
|
הפסדים ונצחונות, סמוראי, אלה החיים
|
אנחנו נשמות שמחפשות תתדרים הנכונים
|
וכולנו תלמידים, הכל זה שיעורים
|
מכה קדימה מכה אחורה
|
מניאק מי יסתום את הג'ורה
|
מסרב לראות אפור
|
בונה תתפאורה במטאפורה
|
מתקשר עם עולמות עליונים
|
דרך מילים שחוצבות את דרכן מהסלע
|
כשהבריאה מתקשרת עם התודעה שלי
|
מראה לי את פניה אז אני מראה לה
|
את פניי, עדיין קם בבוקר
|
ואומר מודה אני, כולם אחריי
|
ואומר לעצמי - אתה תלמיד, אתה סמוראי
|
גם אם הבאתי בכי, דם ודמעות
|
השחזתי חרב, אלף לילות
|
אין בי שום ספק אין אולי
|
אני עדיין אש יוקדת, עדיין סמוראי
|
סמוראי!
|
הכל לפי תורת הסמוראי
|
הכל אצלי מעצם נעוריי
|
הקול אצלי בראש חפר ת'בור עמוק עמוק
|
ולא נתן לחלומות להיגמר
|
נשאר רק להודות לרוח מעליי
|
אני רוצה להאמין שאני ראוי, אני זכאי
|
שווה בין שווים אין מעליי או מתחתיי
|
עדיין לא הפכתי מוזיקאי פוליטיקאי
|
דם חריף בעורקיי, יש לי מנטור מרוקאי
|
אני ואתה נשנה את העולם
|
בלילות אני מרחף בין הגגות ונעלם
|
אל השמיים
|
פעמיים כי טוב הוצאתי קיטור
|
לא עליתי כיתות, פיתחתי שיטות
|
זרעתי בדמעה קצרתי
|
בשמחה קיבלתי את עול המלאכה
|
וואלה, ברכה מן אללה, המשכתי לכתוב
|
דבקתי בתורת המלחמה הנשמה שלי
|
בוערת והנפש שלי חיה
|
היום אני פותח את הפה
|
ואז חותך עם המילים שלי
|
בצומת הקרבות אני עובר בין עולמות
|
תמיד בעומק המצולות
|
אני מגשים את החלומות
|
אם נראה את היקום כידיים מושטות
|
נתפוצץ כאילו מחכות 72 בתולות
|
גם אם הבאתי בכי, דם ודמעות
|
השחזתי חרב, אלף לילות
|
אין בי שום ספק אין אולי
|
אני עדיין אש יוקדת, עדיין סמוראי
|
שומע
|
היה איתי אחד ביסודי שהתאמן בקראטה
|
(אוקיי)
|
ובי"ב הוא כבר היה אלוף הארץ
|
או משהו כזה
|
וכשבאו להתחיל איתו מכות
|
הוא היה בורח (מה?)
|
ומתתי לראות אותו קובר אותם
|
שאלתי "איך תה לא מחזיר?"
|
והוא ענה לי (נו?)
|
את מה שהוא עשה לי אני לא זוכר
|
ואת מה שאני הייתי עושה לו
|
הוא לא היה שוכח
|
(בואנה אחלה משפט)
|
ואנחנו גם כאלה קצת
|
שנים שהתאמנו בלירות את המילים
|
הכי מהר על אוטומט
|
רק כדי לומר אותן לאט
|
רק כדי לומר מעט
|
אין מילים סתם, אפשר לקבור נשמה
|
של בנאדם באבחת מילה אחת
|
(באבחת מילה אחת)
|
אז דווקא כי הגענו לאן שרצינו
|
נמשיך להתייצב לאימונים
|
נפלס לנו תדרך ונתמיד, נזיע, נירק דם
|
ואף לא נביט אל השעון
|
לא נשאל לתוצאה, נסמוך על השיטה
|
נלך כדי לחזור כמו פזמון
|
כמו הילד שברח מהתגרה
|
ההיא עטור בניצחון
|
גם אם הבאתי בכי, דם ודמעות
|
השחזתי חרב, אלף לילות
|
אין בי שום ספק אין אולי
|
אני עדיין אש יוקדת, עדיין סמוראי
|
סמוראי!
|
הודפס ב -