אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| מחכים שתבוא, |
| מדברים על איך שהכל רקוב פה |
| אנשים בוערים ברחוב |
| והוודקה שורף את הגרון |
| ואנחנו מתרוצצים כמו כלב רחוב, |
| מחפשים לעת ערב אדם לאהוב |
| והמוות נמכר פה חינם, |
| והוא מגיע לנו סתם |
| כי בא לנו עוד קצת דם, עוד קצת דם |
| והימים ימי בצורת, אין חזון |
| הם אומרים- השמים ריקים מאדון |
| והארץ נתן לבני אדם, |
| וקין מולך כאן כי הצדק נרדם |
| ממתינים כי זה כל מה שנותר לעשות |
| ולנסות להיות אנשים, |
| במקום בו שולטות הרוחות |
| ובלילות עוד מעיזה להאמין לפעמים |
| ואף על פי שהימים נמתחים על פני שנים |
| אחכה לו בכל יום שיבוא |
| לוחשים, אתה מתעכב |
| וממול השדים מתגנבים אל הלב |
| עם הזמן מתרגלים לכאב, |
| ולא רוצים לעזוב את החורף הזה |
| כי מטפחים כאן חומות מבודדים, |
| וכל אחד חושב |
| שרק אצלו העולם חרב |
| כלוא בתוך עצמו |
| ואין מי שיחלוק את הכאב |
| והשמים שמעלינו כחולים-סגולים, |
| בוערים-מוכים |
| וניגון ישן גוסס |
| בחלומות מוזרים על אנשים אחרים |
| ואוויר בין בניינים |
| פזמון |
| כי העצבות שבחוץ |
| מאיימת להפיל אותי מתחת לפני התהום |
| למה לא בא? דמעות ואולי- |
| הבזק של תקווה, שנים רבות מדי |
|
יונינה בחוץאהבה |
שיר שנערך על ידי גולש גיל ויין ורון בוחניק - צבעים סטלה ומארי - למה עכשיו לוותר אביטל כלפה - האמיני ילד פעם - כשאהיה זקן המין האנושי - בטן האדמה |
