אהרון רזאל - ימי צפת
מחבר: אהרון רזאל
אני רושם שלא אשכח, לא אשכח אותם ימים
|
אני יצאתי כי שמעתי את קולך, כמו מבפנים
|
אותך ראיתי בעיני הילדים, הקטנים השובבים
|
בתוך צבעי החמה שבאה בין הרים
|
אדם יוצא, אינו יודע מה צפון לו בדרכים
|
הנה יצאת לקראתי
|
הדלת נפתחה לסמטאות האבנים
|
בהן שיחקו הילדים באותיות ובמילים
|
אותך ראיתי פה ושם כמו במשחק המחבואים
|
מציץ עליי ומשגיח מן החלונות שהיו פתוחים
|
אדם יוצא והוא משאיר חלון פתוח לעולם
|
אני מצאתיך לקראתי
|
השמיים שפתחת מעליי, שתקתי ושמעת תפילותיי
|
היית לי עמוד אש בלי לבקש
|
עמוד ענן בשביל חדש וישן
|
השמיים שפתחת מעליי, שתקתי ושמעת תפילותיי
|
היית לי עמוד אש בלי לבקש
|
עמוד ענן ולא שאלתי אותך לאן
|
ואז הם באו השירים, המנגינות והמילים
|
כששאלו אותי הילדים אני עניתי בצלילים
|
אותך ראיתי לעת ערב, ליל כוכב
|
מתוך דיבוק החברים
|
מתוך שתיקת עצי הזית את ענפיהם היו פורשים
|
כְּמוֹ כֹּהֲנִים הַמְּבָרְכִים עטופים בטליתם
|
אָדָם, לִפְנֵי שֶׁהוּא יוֹצֵא
|
השמיים שפתחת מעליי, שתקתי ושמעת תפילותיי
|
היית לי עמוד אש בלי לבקש
|
עמוד ענן בשביל חדש וישן
|
השמיים שפתחת מעליי, שתקתי ושמעת תפילותיי
|
היית לי עמוד אש בלי לבקש
|
עמוד ענן ולא שאלתי אותך לאן
|
עכשיו אני מנגן על הגיטרה שניגן לָנוּ אָבִי
|
בְּיַלְדּוּתִי לִפְנֵי שֵׁנָה
|
כְּדֵי שֶׁאֵרָדֵם בְּמַנְגִּינָה
|
עכשיו כשאיני יכול להירדם אני קם ומנגן
|
בְּשֶׁקֶט קְצָת כִּי בְּנִי הַקָּטָן כבר ישן
|
אוֹתָהּ הַמַּנְגִּינָה כִּמְעָט
|
אוֹתָהּ גִּיטָרָה קְצָת יוֹתֵר סְדָקִים
|
וְשָׁנִים שֶׁעָבְרוּ
|
הודפס ב -