טונה - מרפקים
הוא נולד בפתח תקווה, תוך כדי סופת ברקים
|
הרופא אמר: ״חמודי, רק שאין לו מרפקים״
|
אפשר לחיות עם זה? שאל אביו והתנשם
|
הרופא השיב: ״אפשר אבל בארץ זה קשה״
|
בתור לאוטו גלידה, בסמטא קטנה בעיר
|
הילדים דחפו אותו הצידה, הוא לא היה מחזיר
|
בלילה הוא דמיין עצמו גיבור
|
מרפקים מפלטינה, ראשון בכל תור
|
לא עוד איש מחרסינה, לא נדחף בקנטינה
|
לא כפוף, לא בוכה, לא נשאר מאחור
|
יום יבוא והם יראו, אמצא ת׳דרך איכשהוא
|
אצליח לשרוד, הם יתנו לי כבוד,
|
עוד אוכיח להם שהם טעו
|
אלוהים, אם יהיה לך זמן, בבקשה שים לזה סוף
|
גם אני רוצה כמו כולם, לדחוף ולעקוף, לתקוף
|
מרפק אחד ימינה
|
מרפק אחד לשמאל
|
בשביל לזוז קדימה
|
אתה תמיד משאיר סימן כחול
|
את הצבא הוא סיים כחייל למופת,
|
זה היה כבר אצלו בטבע
|
אמרו לו ״מאחד עד שבע היית עשר, מה עם קבע?״
|
״לא תודה, נגד אמיתי חייב מרפקים זה בטוח...״
|
״דונט וורי יא סמל ממנים לך פה ניתוח״
|
ואו, אם עד עכשיו היינו במבוא
|
הנה מרפקים חדש מהמפעל, אמריקה זה פה
|
הוא מרגיש כמו מליון דולר, החל לנסות לתקוע
|
מרפק אחד שם ומרפק אחד פה, זה עובד,
|
זה מתחיל לפגוע
|
כולם עברו אחורה, הוא עף אל הפסגה
|
שקל ועוד שקל , דרגה ועוד דרגה
|
הילדים כבר לא צוחקים, נפתחו לו אפיקים
|
אמרו: ״ואללה, הוא יצליח זה, יש לו מרפקים...״
|
(צודקים)
|
היום הוא במגרש של הגדולים, אף ילד לא דוחף
|
בקומה ה50 לא שומעים את המרתף
|
עסקים נדלן, פוליטיקה, בופה
|
הוא שואף בכיף כל מה שמנפח ת'חזה
|
ויסקי וסיגר, כי בוס תמיד הוא בוס
|
עם כוח השפעה, אבל הוא לא יזיז פה כוס
|
לא חושב על החברה, לא מוטרד הסביבה
|
תראה אותך, בריון עם עניבה
|
השארת את תושבי העיר עם סימנים כחולים
|
כמו שהיו לך בימים פחות קלים
|
הם השחיזו מרפקים, מחכים לאות
|
מתים להיכנס לך בצלעות
|
הון, שילטון, עולם תחתון x4
|
מרפק אחד, מרפק אחד, מרפק, עוד
|
מרפק אחד, מרפק אחד, עוד…
|
בשביל לזוז, בשביל לזוז
|
מרפק אחד, מרפק אחד, מרפק, עוד
|
מרפק אחד, מרפק אחד, עוד…
|
בשביל לזוז, בשביל לזוז…
|
אתה תמיד משאיר סימן כחול!
|
|
|
|