פתיחה: |
מעל הצמרות עדים העננים |
כשהירח אל הגן |
מניד ראשו, נותן סימן |
-"אפשר לשבת" |
שם בפינה אותו ספסל |
קלט את כל כמות הטל |
והתרטב |
-"תיקח מגבת" |
אומר הלילה ושוכב. |
פזמון: |
הלילה הזה, |
שום סימן הוא לא נותן. |
הוא מעוור, הוא מכוון |
את התנועה |
בשלל גחליליות. |
הוא מספר מעשיות |
והוא חושב שילדים מאמינים לזה, |
מן לילה שכזה, |
כזה. |
מעבר: |
בחלונות כבו מזמן כל האורות, |
ושתי עיניים ירוקות |
שולחות סימפוניות אנקות |
סולם מינורי. |
בביתני התינוקות |
מיללים בהפסקות. |
נצבט הלב |
-"היי אמא, עורי" |
אומר הלילה ושוכב. |
פזמון: |
הלילה הזה, |
שום סימן הוא לא נותן. |
הוא מעוור, הוא מכוון |
את התנועה |
בשלל גחליליות. |
הוא מספר מעשיות |
והוא חושב שילדים מאמינים לזה, |
מן לילה שכזה, |
כזה. |
מעבר: |
החלה רוח שורקת אלף מנגינות |
חצר פניה מליטה, |
עוצרת את נשימתה |
כי בא אורח. |
הסהר מעגל את פיו |
במין חיוך כל כך חביב |
ומסתרק |
-"אתה קירח" |
אומר הלילה וצוחק. |
פזמון: |
הלילה הזה, |
שום סימן הוא לא נותן. |
הוא מעוור, הוא מכוון |
את התנועה |
בשלל גחליליות. |
הוא מספר מעשיות |
והוא חושב שילדים מאמינים לזה, |
מן לילה שכזה, |
כזה. |
מעבר: |
x2 |
סיום: |
שלום חנוך המלצה ליומיתהליקופטרהכי גדול בעולםהשיר האחרוןאל תוותרשיר דרךטיול ליפורומן אמיתיהאמת הפשוטהזה אני |
רוק ירמי קפלן - כבר עכשיו כנסיית השכל - אושר ברי סחרוף - אני יודע מוניקה סקס - 180 דיויד ברוזה - סתיו מסוכן |