שלומי שבן - האזרח האחד
מחבר ומלחין: שלומי שבן
בחלומי אני האזרח האחד
|
בעיר שיושביה בלבד חיילים
|
הערב הוא ערב מצעד אחרון
|
והעיר מרוצפת עפר וקליעים
|
הזמן הוא מחר פתאומי ומוחלט
|
הקניון הגדול עוד עומד
|
ואתמול רק אתמול לא הייתי לבד
|
כנראה שנשכחתי מאיזו ספירה
|
כך נראה שנשכחתי מאיזו ספירה
|
בקריה הצפונית שעכשיו על החוף
|
חיילים כמו לפני או אחרי מאמץ
|
שעונים על קירות הפסיפס הרטוב
|
הקניון הגדול כבר בזוז כבר נפרץ
|
אני רץ אל אחד הבכירים למראה
|
שמראה לי חיוך שקפא לא מזמן
|
למראה הפסיפס הקניון העפר באוויר
|
ושואל מה בפיך נתן?
|
כשהאופק יפיל את מסך השריפה
|
אז תקפוץ הדליקה אל מחוץ הקלעים
|
והערב הוא ערב מצעד אחרון
|
והעיר ממולכדת עפר ובלואים
|
ואתמול רק אתמול לא הייתי לבד
|
כנראה שנשכחת מאיזו ספירה
|
כך נראה שנשכחת מאיזו ספירה
|
על הכביש המוביל עד לבית ההורים
|
אני רץ לרגלי הקליעים מעלי הכרזות
|
הבכיר שעכשיו הוא קבצן או נביא ממלמל לעצמו:
|
"אלוהים, מי שיחד את השמש הזאת?"
|
הצבא הוא צבא קבע צבא נצח צבא עד
|
התיכון הישן סתם דומה לעצמו
|
אכזרי ונטוש מסורג ונורא
|
הקניון הגדול הוא פצצת תאורה
|
מי היה מאמין כך באמצע מחר
|
מן הזמן המוכר מן האור המוכר
|
מן החום הנכון המוכר המוכר
|
מי היה מאמין כך באמצע
|
כנראה שנשכחתי מאיזו ספירה
|
מרחוק לא ברור לי כיצד כבר באים
|
חצוצרה ותיפוף בשלושה רבעים
|
שכמו נוגה שקוף הפושט באזור
|
הקניון הגדול מי זוכר מי יזכור
|
הרחוב הוא פורזדור בגוון חלבי
|
ובסופו זה אבי בגרסת מילואים
|
על ערמת עיתונים שנראית כמו גל עד
|
ממצמץ בכבדות וצורח עלי: התפקד
|
אני האזרח האחד אני האזרח האחד
|
נלקח מ - TAB4U.COM