זה היה בערב, כ"ח בכסלו |
נסענו בכביש העוקף |
ז'בוטינסקי, לעבר העיר הגדולה. |
בצידי הדרך יכולנו לראות |
פועלים רומנים מבצבצים ומעשנים נובלס. |
החניונים היו מלאים עד אפס מקום |
עמדתי ליד הבר והזמנתי בירה, |
הבר-מן הכיר אותי ולכן לא |
הייתי צריך להגיד לו, איזה סוג. |
ואז, הזרקור הכחול העיר את פינת החדר |
ושם ראיתי אותה והבנתי שזוהי האישה. |
כשהיא התקרבה ליבי, החסיר פעימה |
ופתאום היינו ערומים לאור נרות! |
האחו החריש את אוזני |
אך לא התייפחתי (ז'בוטינסקי). |
הייתי שבוי ביצירת הפאר שעמדה מולי. |
ובעודי מכוון לעבר גומת האהבה שלה |
היא פתאום שאלה אותי: |
תגיד לי - מאיפה אתה? |
אני לא מאמין שאני גר בפתח תקוה |
שנים! שנים על גבי שנים, |
ערסים זקנות ובני עקיבא! |
אני לא מאמין שאני גר בפתח תקוה, |
שנים, ערסים זקנות ובני עקיבא |
אנ'לא מאמין שאני גר בפתח |
מעבר: |
x2 |
אינפקציה שתילסרט של סקסאם הדרךזכוכיותבקבוק עליהתגעגעתישליזה היה ביתיפולניםיפן |
לא הוגדר דניאל סלומון - עשן בעיני סינרגיה - יום יפה המכשפות - חיה בתוך קופסא אלג'יר - אני צריך אותך אחי נתן - מיליון שאלות |