פתיחה: |
עם רחובות, זכרונות, של אספלט ואבן |
הנה שדרות רחבות נטועות |
לפעמים העיר היא כמוך, יפה ולוטפת |
לפעמים היא כמוני, מבוך סמטאות |
הנה ספסל לב שבור ממתכת |
ים של פנים שחולפות חתומות |
בני אדם הם בסך הכל חומה שנסדקת |
והנה אורות נוצצים כמו דמעות |
פזמון: |
הנה עיר, הנה אנשים שיש להם הכל |
אבל אין להם מאום |
הנה שיר, הנה המילים המילים הן הכל |
אבל אין בעצם כלום. |
מעבר: |
קירות שראו כבר מליון חלומות |
ושבילים שבהם דיממו חרטות |
וקפה ועשן ונשים אוהבות |
ועושר עלוב של פינות חשוכות. |
הנה אמת מאירה ומביישת |
את בחירתנו בחיים נטולי משמעות |
מבעירה ושורפת כמו שמש שיוצאת |
אבל יותר מדי זה למות. |
הנה עיר, הנה אנשים שיש להם הכל |
אבל אין להם מאום |
הנה שיר, הנה המילים המילים הן הכל |
אבל אין בעצם כלום כלום |
מעבר: |
פזמון |
מעבר: |
x4 |
סיום: |
מוקי באמת ומקרובכל הדרך הביתהשיר מלחמהמזל טוב ישראלכותב שיריםתספור את החבר'המטעי הדובדבן של אוקראינהיוצא מזהזה לא נגמרמה לך נפשי |
רוק בית הבובות - אני בפנים שייגעצ - דיילת באל על אילנה אביטל - אותך מיכה שטרית - טבריה ברי סחרוף - לחץ |