אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| עם רחובות, זכרונות, של אספלט ואבן |
| הנה שדרות רחבות נטועות |
| לפעמים העיר היא כמוך, יפה ולוטפת |
| לפעמים היא כמוני, מבוך סמטאות |
| הנה ספסל לב שבור ממתכת |
| ים של פנים שחולפות חתומות |
| בני אדם הם בסך הכל חומה שנסדקת |
| והנה אורות נוצצים כמו דמעות |
| פזמון: |
| הנה עיר, הנה אנשים שיש להם הכל |
| אבל אין להם מאום |
| הנה שיר, הנה המילים המילים הן הכל |
| אבל אין בעצם כלום. |
| מעבר: |
| קירות שראו כבר מליון חלומות |
| ושבילים שבהם דיממו חרטות |
| וקפה ועשן ונשים אוהבות |
| ועושר עלוב של פינות חשוכות. |
| הנה אמת מאירה ומביישת |
| את בחירתנו בחיים נטולי משמעות |
| מבעירה ושורפת כמו שמש שיוצאת |
| אבל יותר מדי זה למות. |
| הנה עיר, הנה אנשים שיש להם הכל |
| אבל אין להם מאום |
| הנה שיר, הנה המילים המילים הן הכל |
| אבל אין בעצם כלום כלום |
| מעבר: |
| פזמון |
| מעבר: |
| x4 |
| סיום: |
|
מוקי בדרך לאיבודהולך על מיםמזל טוב ישראלמה תעשי איתימטעי הדובדבן של אוקראינהזה הואבאמת ומקרובמין עצבות שכזוהאדמה בוכהשבק מיוזיק |
רוק מונטי פיורי - כלום לא נגמר ירמי קפלן - גלי רפי פרסקי - בזמן האחרון נקמת הטרקטור - העתיד גידי גוב - למה ליבך כמו קרח |
