דינה פלסטלינה בת עשרים ושתיים וגרה בתוך כלוב בטבע. |
ראש כחול, תלתל מסתיר עיניים אומרת שתמיד היא מתה |
בזמן שהפרחים נובלים, בזמן ש |
אוהבת שאסור והתמימות זה רצח ובשבילה עצוב זה טוב. |
חיה כמו שעון שמצלצל לנצח בתוך מסלול שאין לו סוף |
בגלל שהחיים נושכים, בגלל ש |
פזמון: |
אולי מעודף ביטחון היא עפה דרך החלון |
פחד כבר הלך לישון בורחת רק בשביל לזכור |
אולי היא שוב תחזור |
דינה פלסטלינה בת עשרים ושתיים ילדה שהזדקנה פתאום |
אוכלת את עצמה נועצת ציפורניים רק שלא תפסיק לחלום |
בגלל שהימים חולפים, בגלל ש |
אולי מעודף ביטחון היא עפה דרך החלון |
פחד כבר הלך לישון בורחת רק בשביל לזכור |
מעבר: |
x4 |
פזמון |
רמי פורטיס החבר אניבחיק המשפחההירושימה מון אמורהרעות היא עםלהתראות בחלומותייסיפורים מהקופסאמשאית פיננסיתמעיר נעלמיםחצי אוטומטימשחק בקוביה |
רוק ישראל בר און - עבודות מזדמנות אושר כהן - פלסטרים כנסיית השכל - מדליק את הטלויזיה יהודה פוליקר - רומנטיקה זולה שולי רנד ועמיר בניון - כשאנחנו מנגנים |