כתב ידך הלא מוכר לי, וקולך המהפנט |
צלצולך הטלפוני, שכנע אותי לצאת |
מהבית החם אל הרחוב הקשה, אל העולם. |
התפלתלי כשקראת לי |
כי אסור היה לי אז |
לפרש את סימניך כאותות של אהבה |
כבר שכחתי מתי עפתי |
ומתי את כל חושי איבדתי כך. |
פזמון: |
האם שמת לב אני בקשתי, רק דברים שאין |
מקומות אבודים סימנים של אש |
חיי בתל-אביב, הסדרים רומנטיים |
התבוננות פנימית ומה שהאמנתי |
כך יצאתי אל הדרך, כשהגעתי באתי |
נעמדתי בדלת מה ידעתי לא ידעתי |
התפשטתי וזזתי כמו מטורף בחדר |
אלוהים אמרת שבוע תשאר פה |
גם אני הרגשתי כך, |
כי אני נבראתי לך. |
אנשים שלא עמדו בקצב החיים הזה |
השתגעו, התאבדו או הלכו לעזאזל |
בחשכה בבית החם, זה קורה. |
מעבר: |
x2 |
פזמון |
שלמה ארצי הבלדה על ברוך ג'מיליבהר הדומיותהאיש ההואהרדיו הישן (גרסת לילה לא שקט)אומרים ישנה ארץשיר הקירבהרוקר חייחום יולי אוגוסטבואי ונתירבינתיים רוקד |
רוק שלמה ארצי - קצת משונה שלא נשארת ירמי קפלן - ילד תם עילי בוטנר וילדי החוץ - טיפות יהודה פוליקר - פחות אבל כואב עלמה זוהר - ממצרים |