יום יום כשאת עוברת כאן בתשע |
אנו לך שורקים מן הסולם |
ותאמיני לנו - זהו פשע |
שאת לא עוצרת מעולם |
כשאת לובשת את השמלה האדומה |
אז בבנין לפתע צומחת עוד קומה |
ולו ידעו הפיגומים לשיר |
כי אז שמעו אותם בכל העיר. |
פזמון: |
את אולי קטנה אבל כתפנו איתנה, |
וכל חיוך שלך אצלנו חג |
יש לך פה ענין עם פועלי בנין |
שאוהבים אותך עד ראש הגג. |
את משגעת פה את כל הנוער |
את יפה בכל התסרוקות |
כשאת עוברת בעקב גבוה |
את שווה סימפוניה של שריקות |
כשמביטים למטה מגובה המנוף |
זו את שמקשטת בשבילנו את הנוף |
אמרי מילה ונטפס איש איש |
מן הקומה העשירית לכביש |
פזמון |
אם גם היום תפני אלינו עורף |
אנו נדבר עם הקבלן |
ונשבע לו שעד סוף החורף |
לא נוכל לגמור את הבנין |
אך אם תעיפי הנה מבט אחד קצר |
מיד תראי שאנו גומרים אותו מחר |
ומן הגג הבנאים שלך |
בלב אוהב ישליכו פרח לך. |
פזמון |
מעבר: |
x2 |
יש לך פה ענין עם פועלי בנין |
שאוהבים אותך עד ראש הגג. |
אריק איינשטיין תוצרת הארץיכול להיות שזה נגמרקשה לכתוב דמעותכשאת בוכה את לא יפהילדים של החייםזה בראש שלךסוס עץבוקר טוב אמירשיר אהבה סטנדרטיאל תבכי ילדה |
פופ הגר יפת - אהבה רק של לילה מנור שבת - כשאתה פאר טסי - חורף בחלון דיקלה וזהבה בן - בראשית ריטה - חברה |