אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| כשעליתי לבמה, חשבתי שההצגה לא נמשכת |
| אחרי השיר האחרון |
| ופתאום בעיר גדולה, מתחילה מהתחלה |
| ונפרדת מזכרונות ומשפחה, כמו ילדה קטנה שמגלה |
| שיש גן משחקים גדול מאלה, שהיו בילדותי עד לא מזמן |
| העיר צפופה רועשת מזיעה, ויש בזה קצת קסם וקצת פחד |
| אמרתי לעצמי, יש לי מזל |
| הוא הגיע כמו גנב |
| וטיפסנו יחד על הרים של אושר עד שהגענו לפסגה |
| והמוסיקה שקטה התחלפה בזיופים שלא הפסיקו |
| ונשארתי די לבד והתייחסו אליי כמו מלכה |
| דוהרת במכונית המפוארת כשבארמון עצוב וקר |
| בארמון עצוב וקר |
| לאן שלא אלך יהיה מרבד |
| פרוס רק לרגליה של הגברת |
| אבל הרגשתי יחפה. הרגשתי יחפה |
| רוצה לחזור עד איפה שאפשר |
| לעיירה קטנה, לצחוק ושקט |
| אז תיקחו אותי מכאן, קחו אותי מכאן |
| מעבר: |
| x4 |
| ועכשיו על הבמה |
| כבר יודעת שההצגה עוד נמשכת |
|
נינט טייב הכל יכול לקרותידעתי שתחזורמדבריםכשאתה כאןOcenכמו כולםלא יכולתי לעשות כלוםאיך מרגישים כשזה נגמרבסוף העולםעוד מעט |
רוק דן תורן - יחסי הציבור של המוות עומר אדם וגל אדם - אחים בדם יזהר אשדות ותיסלם - בכל פעם שאני מתאהב אברהם פריד - כמה טוב שנפגשנו היהודים - עד שזה יעבור |
