כשנולדתי מזמן אז הייתי קטן |
זה קורה, זה טבעי, זה ידוע |
וביליתי שנים בתוך קן ההורים |
אבל רק לתקופת ניסיון |
בעזרת השמיעה גם פיתחתי שפה |
שעזרה לי בתחום התקשורת |
ופיזרתי לעתים צירופים של מילים |
בתקווה להסביר את המצב |
פזמון: |
אני לא מתעצבן, לא מתלונן |
רק מספר כדי לא לשעמם |
כשעליתי לגן אז גידלתי שפם |
הילדים בי חשדו ובצדק |
החברה לא יכלה לקבל עוד שגיאה |
אז התחלתי ללמוד אופנה |
פזמון |
אז אספתי תגובות ומספר העוויות |
ובניתי תדמית וקצת אופי |
והשלמתי את הריק, כדי לא לנתק |
את הקשר ביני לישוב |
ובבוקר בהיר היא הלכה להצהיר |
ועמדה לבדה שם במכס |
ומיד תוך דקה היא נתנה לי ידה |
ונשאתי אותה בלי מסים |
והיום השעות נגמרות וקטנות |
ואומרים שאשתי מזדקנת |
אך לפי הראי שדומה לי להפליא |
המפעל יסגר בקרוב |
פזמון |
עובר את הימים כי ככה רוצים |
עושה עניינים אבל בלי להגזים |
מעבר: |
x4 |
אותו סולו לסיום |
כוורת גולייתהיא כל כך יפהתנו לחיותאם היה לי לב זהבלא ידענו מה לעשותהבלדה על ארי ודרצ'יסוכר בתהפוגי 71ביום ובלילהאוכל ת'ציפורניים |
רוק אושיק לוי - לישון לישון אריק איינשטיין - קפה טורקי דניאל סלומון - בא מכאב שייגעצ - ערוץ הילדים שלום גד והיהלומים - מלחמה רעה |