לכוד בגומת בטון לוחצת |
בעיר ללא שינה ללא עונות שנה |
זוהי סביבה עוינת לעץ |
חסרי בית שרגליהם כבדות |
נשענים עליו כדי להתגרד ולשתות |
ואין הוא יכול להתנגד או למחות |
זוהי סביבה עוינת לעץ אבל הוא מסתדר |
עוברים ושבים תלשו ממנו את בדיו |
ועכשיו הם נועצים בגזעו העירום |
את המודעות הנואשות שלהם |
ואת התקוות הקטנות האלה |
מסלקת במהרה יד נעלמה |
אבל את הנעצים שתקעו בו |
בולע הגזע כמי שבלע עלבון |
זוהי סביבה ועינת לעץ אבל הוא מתגבר |
הוא שולח את שורשיו חשופי האצבעות |
עמוק מתחת לאספלט ולמדרכות |
ומרווה את צימאונו במי שפכים |
שדלפו ממערכת הביוב העירונית |
ועלוות צמרתו הדלילה ירוקה תמיד |
זוהי סביבה עוינת לעץ, אבל הוא לא מוותר |
אדרבא, הוא מוסיף כל שנה לקומתו |
השנה עבר את קומת משרדי הביטוח הלאומי |
בעיר ללא שינה, ללא עונות שנה |
בקצב הזה הוא עוד יגביה מעל הבנק הגדול במדינה |
זוהי סביבה עוינת לעץ |
זוהי סביבה עוינת לעץ |
זוהי סביבה עוינת לעץ, אבל הוא מסתדר |
הוא מתגבר, הוא לא מוותר, הוא מסתדר |
הוא מתגבר, הוא לא מוותר |
מעבר: |
x2 |
לכוד בגומת בטון לוחצת |
בעיר ללא שינה ללא עונות שנה |
זוהי סביבה עוינת לעץ |
אבל הוא מסתדר |
חוה אלברשטיין חיוכיםלו ידעת (סיפור אינטימי)כמו צמח בראליעזר בן יהודההחול יזכוראדבר איתךהלילה הוא שיריםציפור חד הוריתבגלל הלילהשיר משמר |
לא הוגדר דוד ד'אור ושלומי שבת - הלב יודע אדם סול - פוליטיקאי קטן מיכל שפירא - מה זה עצוב אייל גולן - את היפה בנשים סיון שביט - הכחול האפור הזה |