הבילויים - קלון ב-G7
מחבר ומלחין: נועם ענבר
|
פתאום ההוא מגיע, לבוש מדי צבא
|
|
הוא שואל אם הוא מפריע
|
|
הוא עבר כאן בסביבה
|
|
החלטתי להיות נחמד, אמרתי לו 'כנס'
|
|
באמצע הלילה הוא מזמין את עצמו לנס
|
|
אשתי אומרת היי ומתעטפת בחלוק
|
|
הוא מביט לה בעיניים כמו על כוסברה בשוק
|
|
הוא גילגל לעצמו סיגריה, סילסל את העשן
|
|
הוא סיפר איך בילדות שלו
|
|
חשב להיות שחקן
|
|
אשתי שוכבת במיטה מחכה שזה ייגמר
|
|
הוא מביט בה ולוגם מהקפה שהתקרר
|
|
אחרי שעה רמזתי לו שאנחנו עייפים
|
|
הוא אמר לי 'שמע חביבי
|
|
תתגבר על הדחפים'
|
|
תשמור את החביבי לשיחה עם הירקן
|
|
אין בעיה, אני אקרא לך שמאלן.
|
|
היי, שמאלן, תהיה נחמד
|
|
תלך לקנות בקבוק
|
|
שתיה, לעזוב אותה לבד
|
|
או להשאר פה בחיבוק
|
|
ידיים אשתי אומרת לי שאין על מה לכעוס
|
|
אז מצאתי את עצמי בדרך אל הקיוסק
|
|
כשחזרתי עם הארטיקים הדלת לא נפתחת
|
|
שמעתי מבפנים את הצירים של המיטה
|
|
חורקים אמרתי לעצמי לא צריך להיות נביא
|
|
כדי לדעת שהאיש הזה ימצא את זה טבעי
|
|
התישבתי בפרוזדור, מוקף בחשכה
|
|
ניסיתי לדמיין אותה פתוחה אחרי תנוחה
|
|
אחרי שהוא הלך אני ארזתי מזוודה
|
|
אחרי שהוא הלך אני נשכבתי על ידה
|
|
היא לא הוציאה הגה, לא אמרה מלה
|
|
חשוב לה שאני אמצא מילים גם בשבילה
|
|
אבל מהר מאד נרדמתי, שלא בשליטתי
|
|
כיסיתי את חיי בערפל הזייתי
|
הודפס ב -
