ג'יין בורדו

קולנוע לב: השיר הוא גרסה עברית לשיר Chelsea Hotel של לאונרד כהן

זה עוד לא אבוד: השיר הזה הוא שיר ביקורת חברתית־פוליטית על המצב העכור בארץ. דורון טלמון הסולנית מספרת "זה התחיל בפזמון. כתבתי אותו על משהו אישי שקרה לי, משהו שהרגשתי שאני לא מצליחה לתקן, ופתאום היה לי משחק של אם זה אבוד, או לא, ואז עברה בי המחשבה שאולי זה טוב שזה אבוד, כי אני בלאו הכי לא יכולה לתקן את זה. ברגע שאני מודה בזה, אני יכולה לשחרר את האחיזה ולצאת לחופשי. הפזמון הזה התנגן אצלי בראש הרבה זמן, וידענו שאנחנו רוצים אותו באלבום. יום אחד התיישבתי על השיר, והמחשבה הובילה אותי לעוד מקומות ודברים שנראים אבודים בעיניי, וגם מתאימים לאותו משחק".

רוצה לבכות: לשיר זה הצטרפו דניאלה ספקטור, איה זהבי פייגלין, דאנה איבגי וזוהר גינצבורג כקולות רקע.

איך אפשר שלא: השיר נכתב והולחן על ידי סולנית הלהקה דורון טלמון ויצא לאור בשנת 2014 כסינגל מתוך אלבום הבכורה של להקת ג'יין בורדו הנושא את שמם. במהלך לימודיה בבית הספר למוזיקה רימון, השתתפה דורון טלמון בקורס לכתיבת שירים, בהנחייתה של הפזמונאית שמרית אור. אור הטילה על הסטודנטים בקורס מטלת כתיבת שיר אהבה שלא יכלול ציניות כלשהי. כחלק מהמטלה כתבה טלמון את השיר "איך אפשר שלא".