מאיר שלו

המידע נלקח מ - ויקיפדיה: לערך | לרשימת התורמים
מאיר שלו הוא סופר, מחבר ספרי עיון ופובליציסט ישראלי.

מאיר שלו, בנו של המשורר והסופר הירושלמי יצחק שלו,
נולד במושב נהלל וגדל בשכונת קריית משה בירושלים.
למד פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

את שירותו הצבאי עשה בסיירת גולני.
בנובמבר 1967 נפצע מארבעה כדורים שפגע בו בטעות לוחם סיירת בעת פעילות מבצעית.
לחדי העין דמותו של שלו מופיעה כהרף עין בספרו "עשו",
כחברו של בנימין, בחור צולע עם משקפיים, המתרועע עם רומי.

החל את דרכו כמגיש פינות היתוליות בטלוויזיה וברדיו,
והנחה גם את התוכנית "שעה טובה" ששודרה בערב שבת בערוץ הראשון.

ב-1988 יצא לאור הרומן הראשון מפרי עטו, רומן רוסי.
כמו כן כתב ספרי עיון וספרי ילדים.

זכה בפרס "פורטה סיבריה" לשנת 2009 על ספר הילדים "מבול, נחש ושתי תיבות". 

עבודתו הספרותית 
הרומנים של שלו עוסקים בהוויה הישראלית, מתמקדים בעיקר
בראשית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל,
שואבים רבות מן המקורות ומחוברים לנוף, לטבע ולהיסטוריה של הארץ.

שלו ידוע בתחקיר היסודי שהוא נוהג לערוך לקראת כתיבת כל אחד מספריו,
במסגרתו הוא בוחן היטב את המלאכות שבהן עוסקים גיבוריו, ובמילותיו שלו:

"גם תיאור אפיית הלחם ב'עשו' וסיתות האבנים ב'בביתו במדבר'
מבוססים על פגישות עם בעלי מקצוע ועל ההקפדה
המשונה שלי לא לעשות מה שהם עושים, אלא רק להתבונן ולרשום רשימות.
מעולם לא שילחתי יונה, לא סיתתי אבן, לא אפיתי כיכר לחם ולא קניתי
ומכרתי פרות לבשר" (בראיון לחיה הופמן, "ידיעות אחרונות", 3 במרץ 2006). 

עבודתו הפובליציסטית 
מזה שנים רבות שלו הוא בעל טור ב"מוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות".
בטור זה, הכתוב בהומור ובעוקצנות, מבקר שלו את מדיניות הממשלה,
בפרט בנושאי ביטחון וחברה, ומבכה את מצב האומה.
תשומת לב מיוחדת מקדיש שלו בטורו למצב החינוך והתרבות בישראל.
דוגמה לכך היא הקטע הבא, מתוך הטור שפורסם ב-23 בספטמבר 2005:

"אקלימו של בית הספר, כולל האלימות, הוא המשך ישיר של האקלים הכללי, כולל האלימות,
ובמדינת ישראל, בניגוד לחברה היהודית שהצמיחה והקימה אותה, אין החינוך,
ההשכלה והידע מוערכים ונכספים כמו שפעם היו.
סולם העדיפויות של הממשלה אחר, וגם מה שהתחיל כלגלוג על משכילים חיוורי פנים,
נעשה סולם ערכים שבו ערוץ הילדים הוא ההכשרה האינטלקטואלית לקראת ערוץ 2.
וכך, כל ישראלי מכיר לעומק את הגיגיהם של יעל בר זוהר, עוזי כהן ופיני גרשון.
אבל מי זוכר את שמו של החנון ההוא, נו, וגם את הלפלף השני,
שקיבלו פרס נובל בכימיה רק לפני שנה?" 

ספריו

רומנים
רומן רוסי (1988): סיפורם של ותיקי העלייה השנייה בעמק יזרעאל,
מנקודת ראותו האאוטסיידרית מעט של ברוך שנהר, נכדו של אחד הוותיקים. 
"עשו" (1991) 
"כימים אחדים" (1994): אהבתם של שלושה גברים לאישה
אחת - יהודית, אמו של מספר הסיפור, זיידע.
הרומן מתרחש בכפר קטן בעמק יזרעאל, בתקופת טרום הקמת המדינה ובמהלך שנותיה הראשונות. 
"בביתו במדבר" (1998) : סיפורו של רפאל מאייר,
הגבר הזקן ביותר בתולדות משפחתו, הנזכר מתוך תחושה שמותו קרב בימי ילדותו ומשפחתו. 
"פונטנלה" (2002) : הספר מגולל את סיפורה של משפחת יופה,
החל מהתיישבותם בעמק יזרעאל ועד לימים אלו. 
"יונה ונער" (2006): ספר המשלב שלושה סיפורים זה בזה. האחד הוא
סיפורו של נער בתקופת הפלמ"ח אשר היה משלח יוני דואר וסיפור אהבתו ליונאית אחרת,
השני סיפור התבגרותו של המספר והשלישי חייו של המספר בימים אלו. 

ספרי עיון 
"תנ"ך עכשיו" (1985) - ספר ובו פירושים מנקודת מבטו על סיפורי התנ"ך,
שפורסמו תחילה כמאמרים בהארץ. 
"בעיקר על אהבה" (1995) 
"סוד אחיזת העיניים" (1998) 
"ראשית, פעמים ראשונות במקרא" (עם עובד), 2008.
עוסק במקרא ובגיבוריו, ומתמקד בתיאורי
פעמים ראשונות בתנ"ך ומי שנבחרו להתנסות בהן: לחלום את החלום הראשון,
לבכות את הבכי הראשון, להיות החכם הראשון, המלך, הנביא, המרגל הראשון. 

ספרי הומור 
"משכב לצים", דליה פלד מוציאים לאור, 1982 

ספרי ילדים
"גומות החן של זהר" (1987) 
"אבא עושה בושות" (1988) 
"הכינה נחמה" (1990) 
"מבול נחש ושתי תיבות" 
"איך האדם הקדמון המציא לגמרי במקרה את הקבב הרומני" 
"הטרקטור בארגז החול" 
"הילד חיים והמפלצת מירושלים" 
"הדודה מיכל" (2000) 
"רוני ונומי הדב יעקב" 
"אריה בלילות" 
"הגשם של סבא אהרן" 
"הצלחת שמתחת"

הצג מידע מקוצר >>