פיקוד דרום

המידע נלקח מ - ויקיפדיה: לערך | לרשימת התורמים
להקת פיקוד הדרום היא להקה צבאית ישראלית.
בין שיריה הידועים ניתן למצוא את הלהיטים "לילה בדרום",
"חיל רגלים", "ויסעו ויחנו", "אני מת", "בסיירת שקד", "שבחי מעוז", "אבשלום",
"והיה ביום ההוא", "יונה עם עלה של זית", "לדרום" "מדרום תיפתח הטובה",
"ארץ ישראל יפה", "מכת חשמל", "אלעד ירד אל הירדן", "לאילת" ו"וגמרנו".

בין חבריה של הלהקה לאורך השנים נמנים יעקב בודו, אלברט כהן, ציפי שביט, אביבה אבידן,
מתי כספי, רוני בראון, לירון נירגד, אלי שני, חנה לסלאו, דני גרנות, יובב כץ,
יוריק בן דוד, ציפי מור, ליליאן ברטו, חיה סמיר, רמה מסינגר ועוד רבים.

היסטוריה

תחילת הדרך
הלהקה הוקמה בסוף שנת 1951 על ידי יעקב בודו ואלברט כהן.
בודו שירת בתחילת דרכו בגולני, כאשר הלהקה הצבאית היחידה הייתה להקת הנח"ל.
בודו רצה להתקבל ללהקה, ובשל כך פנה לסמלת התרבות של גולני, על מנת שתכין לו קטע להתקבל ללהקה.
היא לימדה אותו את הקטע "על השחיטה" של חיים נחמן ביאליק, איתו נבחן ללהקת הנח"ל.
בבחינה ירד בודו על הברכיים, ועם ידיו למעלה אמר: "שמיים, בקשו רחמים עליי...".
הוא קיבל מכתב תשובה בו נכתב כי התקן מלא ואין מקום בלהקה.
הוא ביקש שיחפשו עוד להקות.
לא היו עוד, ולכן שלחו אותו לפיקוד הדרום כחבר השלישי שייסד את להקת פיקוד דרום,
ביחד עם אלברט כהן.
אחד משיריה בתוכניתה הראשונה של הלהקה היה הלהיט של אותה תקופה, "חיל רגלים".
הלהקה פורקה בשנת 1954.

להקה זו זכתה לכינוי "להקת הבולגרים" מאחר ורוב חבריה היו עולים חדשים מבולגריה
כמו אלברט כהן האקורדיוניסט ומדלן כהן (רחמימוב). חברים נוספים בלהקה היו:
רפאל שחר, משה בכר, יוסף טויל, לילי ורסנו, ליאון גרשון, משה חורש, אהובה דקל, אליקים יאיר,
שולמית גלעדי (לפיד), מלכה זילברברג, משה רוזנבלום, אביבה צוברי, יהודה סגל (אקורדיון).
בין התכניות שהעלתה הלהקה באותה תקופה היו:
"קריינית גלי צה"ל", "בדרום אין כל חדש" (תוכנית מס' 3) ו"זהו הג'וב" (תוכנית מס' 5).

בין שירי הלהקה בתכניות אלו היו: "מקומך ידידי בדרום", "השריונים", "שלושה חיילים".
הלהקה ביצעה גם שירים לא מקוריים, שבוצעו קודם לכן על ידי להקת הצ'יזבטרון כמו:
"כושי כושי", "הי דרומה לאילת".

מנהלה המוזיקלי ומלחינה של הלהקה היה מאיר נוי,
שהיה האקורדיוניסט של הצ'יזבטרון והוא שימש בתפקיד זה עד לפירוקה.

שנות ה-60
מ-1954 לא פעלה הלהקה כלל, וחזרה לפעילות במתכונת של להקה גדולה רק בשנת 1968.
עד שנת 1968 פעלו בפיקוד הדרום צוותי הווי קטנים שכללו בין היתר את ציפי שביט,
דני גרנות ודני גולן ("צמד דרום" המקורי).
בשנת 1968, לאחר איומו של אלוף הפיקוד שיפרק את צוותי הווי אם לא תקום להקה מקצועית,
הופקה התוכנית "זמר בדרום", ובה בלטו הלהיטים "לילה בדרום", "והיה ביום ההוא", "עלומים",
"אביב", "בימים שכאלה", "לך לעזה", "חלום ליל חורף", "חצי האי סיני", ו"הורה נגב".
בין חברי ההרכב היו דני גרנות, גדי אורון, מתי כספי, יעקב נוי, בהירה שלום, דדי בן עמי ואורי קריב.
לתוכנית זו יצא תקליטה הראשון של הלהקה, בשם "זמר בדרום".
חברי הלהקה הוותיקים ואילו שנשארו לתוכנית הבאה צולמו בחולות ראשון לציון עבור עטיפת התקליט,
עם התלבושות והתפאורה, זמן רב לאחר שהתוכנית כבר ירדה מן הבמות.
חשוב לציין שרוב חברי מחזור זה הגיעו מלהקות צבאיות אחרות כמו מתי כספי,
גדי אורון ומיכל נדיבי מלהקת הנח"ל.
שנה לאחר מכן העלתה הלהקה את התוכנית "מסביב לסיבוב" שממנה זכור הלהיט "מרסל".
שירי התוכנית לא הוקלטו ע"ג תקליט אך כמה מהם הוקלטו ונשמרו ב"קול ישראל".
שירים נוספים של התוכנית, שהוקלטו ב"קול ישראל" היו "בית חלומותיי", "טהיטי" ו"גוליברה".

שנות ה-70
תקופת הזוהר של הלהקה הגיעה בשנות ה-70.
התוכנית "מעוז א', א'" שהופקה ב-1970 הייתה המוצלחת ביותר של הלהקה.
בין חברי ההרכב היו מתי כספי, אורי קריב, ג'ק הירש, מנחם שרייבר,
אלי שני, דני טימור, איציק וינשטיין, אבי ברנד, גדי אורון, נורית זאבי, יונית שוהם ויעקב נוי.
השירים הבולטים של התוכנית היו "לאילת", "אני אצבוט לך", "אני מת", "להתראות", ו"בסיירת שקד".
לתוכנית זו יצא תקליט שנקרא על שם התוכנית.
הלהיט "אני אצבוט לך" זכה בתקליטון הכסף הראשון של העיתון "להיטון".
במחזור זה קרמה עור וגידים שלישית "לא אכפת להם" (מתי כספי, גדי אורון ויעקב נוי),
שנקראה במקור "שלושת השמנים, שבצעה את "אני מת" ו"שלוש רגליים".
"לא אכפת להם" פעלה גם לאחר השחרור והוציאה אריך נגן שלם. בתוכנית זו הלהקה יצרה לעצמה קו מוזיקלי
מסוים שהפך להיות מזוהה איתה לאורך השנים וכוריאוגרפיה ייחודית ומושקעת של יענקלה קלוסקי,
שהפכה את התוכנית הזאת ואת התכניות הבאות למיני מחזמר.
על הצד המוזיקלי היה אחראי רפי בן משה,
שעבד קודם לכן עם להקת גייסות השריון. על הצד התנועתי היה אחראי יעקב קלוסקי,
שגרם לחברי הלהקות האחרות לקנא בלהקה הצעירה שתוך זמן קצר זכתה להצלחה אמנותית גדולה (כינור דוד).

בשנת 1971 הפיקה הלהקה את תוכניתה "נשרים בערבה", בה בלטו הלהיטים "שבחי מעוז", "בא לי",
"בית המקדש" (שיר שהושפע רבות מתופעת ילד הפרחים והמחזמר "שיער"), "היי נטשה", ו"בסיני מותר".
בין חברי ההרכב היו יונית שוהם, אורי קריב, ג'ק הירש, מנחם שרייבר, אלי שני, דני טימור, איציק וינשטיין,
אבי ברנד, ישראל קרסקס, ישראלה קריבושה, נורית זאבי פרי, מנחם עיני וברייני ויינשטוק.
גם לתוכנית זו יצא תקליט מלא ובו כל שירי התוכנית.
באותה שנה זכתה הלהקה בתואר להקת השנה במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל.
הלהיט הגדול ביותר של התוכנית היה "שבחי מעוז" אותו ביצעו יונית שוהם וברייני ויינשטוק.
נעמי שמר, מחברת השיר והלחן ירדה אל המעוזים בזמן מלחמת ההתשה וראתה שם חיילים מדליקים נרות חנוכה.
מחזה מרגש זה הוביל אותה לכתיבת השיר.
השיר, שהצליח מאוד, הוקלט מאוחר יותר על ידי שמר עצמה וצילה דגן.

בשנת 1972 הפיקה הלהקה את תוכניתה החמישית, "מדרום תפתח הטובה".
בין הלהיטים והשירים היו "מדרום תפתח הטובה", "אלעד ירד אל הירדן",
"ארץ ישראל יפה", "הבלדה על יעקב ורחל", ו"ארץ רעשה".
בין חברי ההרכב היו חנה לסלאו, אביבה אבידן,
ציפי מור, אירית דגן, אלי שני, רוני בראון, איציק עוקב, יוריק בן דוד וברייני ויינשטוק.
לתוכנית זו יצא לאור תקליט שנחשב כיום לאחד התקלטים הנדירים ביותר של הלהקות הצבאיות.
מחזור זה צילם תוכנית מיוחדת לטלוויזיה הישראלית שכלל את להיטי תוכנית זו ואת להיטי שתי התוכניות הקודמות.
תוכנית זו, בסופו של דבר, לא שודרה במלואה בזמן אמת.

בתחילת שנת 1973 נכנסה הלהקה לחזרות לקראת הפקת התוכנית "חול בקפה".
בין חברי ההרכב היו חנה לסלאו, אביבה אבידן, ציפי מור, איציק עוקב, רמי רודן, עמי קנר ושמעון ברק.
הלהקה הייתה אמורה לצאת בתוכנית בתקופת החגים ולמעשה הבכורה תוכננה מיד אחרי יום הכיפורים באותה שנה,
אך כמובן עם פרוץ המלחמה מצאו עצמם חברי הלהקה מחולקים לשני צוותי הווי וכך הופיעו במשך תקופת הקרבות.
רק עם חתימת הסכם הפסקת האש אורגנה הלהקה מחדש, והעלתה את התוכנית, אם כי במתכונת מצומצמת.
הלהיטים הבולטים של התוכנית היו "ויסעו ויחנו", "אבשלום" ו"סדין אדום".
לתוכנית זו יצא לאור תקליט שנשא את שם התוכנית.
בעקבות תוכנית זו זכתה הלהקה שוב בפרס "כינור דוד". את כל שירי התוכנית כתבה תלמה אליגון.

בשנת 1975 העלתה הלהקה את המחזמר "פגישת מחזור",
שאת כל שיריו חיבר יורם טהרלב והלחין קובי אשרת והבימוי הופקד בידיו של אבי דוד.
בין שירי המחזמר בלטו השירים "וגמרנו" ו"מכת חשמל".
כוכבי הלהקה היו דורית צדוק, חיים צדוק, נתן דטנר,
נתן נתנזון, ראובן ארזי (ארז), רותי דיין, אודי בוכמן וסימה עמיאל.

שנות ה-80
בשנת 1978 פורקו הלהקות הצבאיות בהוראת הרמטכ"ל רפאל איתן, ובהן להקת פיקוד דרום.
איתן עשה זאת בטענה שהן כבר לא משמשות את ייעודן המקורי.
לפני שהתפרקה הלהקה הוקמה רביעיית הפרר ז'אק שכללה את נתן דטנר,
אוהד בוכמן, נתן נתנזון ודורון מזרחי (מזר).
ההרכב ביצע את שירי הפרר ז'אק שביצעו קודם לכן "רביעית מועדון התיאטרון".

בשנת 1985 חזרו הלהקות הצבאיות.
להקת פיקוד דרום דחתה זאת בשנה, והוקמה מחדש ב-1986, בתוכנית "הלהקה חוזרת".
להיטי התוכנית היו "לדרום", "שיר נולד ללהקה" ו"המנון גבעתי".
בין חברי ההרכב היו ליליאן ברטו, רותי מנור,
גילי כרמיאל, בת-אלה כהן, יורם לוי, ארנון יערי, הדר הלוי, מנן דיין ואדי גרימברג.
מפקד הלהקה היה דאז יאיר סרור. לתוכנית זו יצא לאור את תקליטה השביעי והאחרון של הלהקה.
להקת פיקוד הדרום המשיכה להעלות תכניות ולבצע שירים שחלקם זכו להצלחה גדולה,
אך בעצם היו שירת הברבור שלה.

בשנת 1986 הופיעה הלהקה על במת יום העצמאות ביחד עם ישראלה קריבושי עם השיר "אולי אולי מחר",
שנכתב על ידי שייקה פייקוב לכבוד יום העצמאות הארבעים של מדינת ישראל.

בשנת 1987 זכתה הלהקה עם שירה "יונה עם עלה של זית", במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון.
שיר זה הופיע על גבי תקליט שדרים.

בשנת 1989 זכתה הלהקה להצלחה גדולה עם השיר "הצגה", אותו ביצעו אייל בוחבוט וירון כפכפי.
להיט זה חתם את תקופת הזוהר המחודשת של הלהקה.

הצג מידע מקוצר >>