יהורם גאון

המידע נלקח מ - ויקיפדיה: לערך | לרשימת התורמים
יהורם גאון הוא זמר ושחקן ישראלי, חתן פרס ישראל לזמר עברי.
נמנה עם הזמרים המובילים בשירי זמר עברי.

יהורם גאון נולד בירושלים בשכונת בית הכרם. בן זקונים למשה ושרה גאון.
אביו, משה דוד גאון, נולד בבוסניה בשנת 1889, ועם עלייתו ארצה שימש כמורה לעברית,
לאחר זמן מה נשלח ללמד עברית בקהילה היהודית באיזמיר, טורקיה.
שם הכיר את אמו של יהורם, שרה חכים, ולאחר זמן קצר עלו שניהם ארצה והקימו משפחה.
ליהורם שלושה אחים: יגאל, כלילה ערמון ואיש העסקים בני גאון.

את שירותו הצבאי עשה גאון בלהקת הנח"ל בה היה בדרן.
גאון לא נתפס כזמר טבעי, עד כדי כך שבמהלך הקלטת
השיר "רוח סתיו", אורי זוהר, מפקד הלהקה, "המליץ" לו שעדיף שידקלם את שתי
השורות שניתנו לו במקום שישיר אותן, משום ש"זמר כבר לא תהיה, שחקן אולי".

לאחר שחרורו נמנה עם יוצאי הלהקה שביקשו מהבמאית נעמי פולני להמשיך לעבוד עמה,
וכך קמה להקת "התרנגולים", שבה החל לשיר לראשונה, אם כי גם בה לא היה זמר דומיננטי,
לצד הכוכבים העולים של אותה תקופה (ביניהם מי שעתידים להיות חלק מ"הגשש החיוור",
שייקה לוי וישראל פוליאקוב). במקביל החל לשחק בתיאטרון הקאמרי,
אבל הרצון להיות זמר עלה על כל שאיפה אחרת, והוא הקים יחד עם חברו ללהקת הנח"ל,
אריק איינשטיין ועם בני אמדורסקי, את שלישיית גשר הירקון",
שיצרה להיטים גדולים בזמר העברי, ובהם "לילה בחוף אכזיב", "סרנדה לך",
"אותך" ו"איזה יום יפה". השלישייה הקליטה יחד את האלבום "אהבה ראשונה".
גאון פרש כשנה לאחר הקמת השלישייה לטובת לימודי משחק ובימוי בלונדון.
הוא חזר לארץ, לאחר שיואל זילברג, שעמד לביים את המחזמר "קזבלן",
נזכר בזמר הכישרוני, ופנה אליו שיגיע לארץ לאודישנים. המחזמר שכתב יגאל מוסינזון,
על רקע "השטח הגדול" ביפו והופק על ידי גיורא גודיק ב-1966,
זכה להצלחה גדולה, שהפכה את גאון לאחד הזמרים המובילים בארץ.
שני שירים מתוכו, "כל הכבוד" ו"יש מקום" מזוהים עמו עד היום.

גאון הפך מאז אמצע שנות השישים לכוכב גדול בעולם הבידור והזמר הישראלי.
בפסטיבל הזמר של 1969 זכה בשני המקומות הראשונים עם השירים
"בלדה לחובש" ו"עץ האלון". הוא נחשב לזמר מבוקש הן על ידי
הקהל והן על ידי כותבי שירים ומלחינים שרצו מאוד שיבצע משיריהם.
כך זכה להיות המבצע המוכר בהרבה להיטים של נעמי שמר
(כגון: "עוד לא אהבתי די" ו"סימני דרך") ושל הפזמונאי חיים חפר והמלחין דובי זלצר
(בשיריהם "הנני כאן", "השר משה מונטיפיורי", "רוזה", "לא נפסיק לשיר" ועוד).
הוא הוציא אלבומים רבים, בהם אלבומים עם שירים ורומנסות בלאדינו ושירי שבת ומועדים.
הוא הרבה לבצע שירים רומנטיים ונחשב כמי שמיזג בשיריו בין מזרח למערב,
כשביצועיו שילבו מוזיקת פופ עם נגיעות מזרחיות (כמו למשל בשיר "רוזה").
גאון הרבה לבצע שירי אהבה לארץ ישראל ולירושלים (בהם "שלום לך ארץ נהדרת",
"מעל פסגת הר הצופים" ועוד).

לסערה רכילותית זכתה פרשת נישואיו עם בחורה שטרם מלאו לה 17 שנה בשם אורנה
גולדפרב, שהייתה צעירה ממנו ב-20 שנה ונזקקה להיתר מיוחד לנישואין עקב גילה הצעיר.
לזוג, שהתגרש מספר שנים אחר כך, שני ילדים: משה-דוד והילה.

גאון שיחק במספר סרטים ישראלים, אשר רובם זכו להצלחה.
בסרט "מבצע יונתן", המגולל את סיפור "מבצע אנטבה", בו שוחררו
חטופי המטוס שנחטף לאוגנדה, גילם גאון את דמותו של המפקד שנפל במבצע, יוני נתניהו.
הסרט, אשר הופק זמן קצר לאחר האירוע, זכה להצלחה בינלאומית ואף היה מועמד לאוסקר.
סרטים נוספים שלו: "אני ירושלמי" מ-1971, אוטוביוגרפיה מצולמת עליו
ועל משפחתו הירושלמית שאותה כתב וביים. "קזבלן" מ-1973 הגרסה הקולנועית
והמצליחה של המחזמר. "כל ממזר מלך" מ-1968, "מצור" ב-1969, ו"הפריצה הגדולה"
מ-1971 שבהן שיחק את דמות הצבר הלוחם. כמו כן שיחק בשנות השמונים בסרטים
"כביש ללא מוצא", ו"המאהב" (עפ"י ספרו של א.ב. יהושע). ב-2004 עשה גיחה מחודשת
לקולנוע לאחר שנים רבות כששיחק בתפקיד אורח בסרטו של יוסף סידר "מדורת השבט".

הקריירה הטלוויזיונית שלו עשירה אף היא. בשנות השמונים הוא כיכב בסידרה
הקומית-סאטירית המצליחה "קרובים קרובים" בדמות יורם, האב ההיפוכונדר.
בשנת 1998 שיחק במיני סדרת הדרמה "בלש בירושלים", וב-1999 שיחק בסדרה "מר מאני".
בשנים 2003-2005 הגיש בערבי שבת את תוכנית הבידור הפופולרית "שישי בגאון" בערוץ הראשון.
בשנת 2005 הופיע בפרק האיחוד של "קרובים קרובים"
והחל להגיש תוכנית ארוח בשם "ערב טוב ישראל" בערוץ 2.
בשנת 2007 שימש כשופט בתוכנית הריאליטי "הדבר הגדול הבא"
בערוץ 2, ובראשית 2008 שיחק בתוכנית הסאטירה "גם להם מגיע" בערוץ 10.

הוא מגיש מזה מספר שנים תוכנית אישית ברשת ב' בשם "גאון ברדיו",
בה הוא מדבר על אירועים אקטואליים שקרו באותו שבוע.

גאון הציג את מועמדותו למועצת העיר ירושלים,
ובסופו של דבר נבחר כחבר מועצת העיר ומחזיק תיק התרבות.

הדימוי שלו כזמר לאומי הביא לבחירתו לשיר בטקס קבלת פרס נובל לשלום ב-1994,
בו זכו יצחק רבין ושמעון פרס יחד עם יאסר ערפאת.

יהורם גאון הוא חתן פרס ישראל לזמר עברי ה'תשס"ד (2004), יחד עם גיל אלדמע.

הוא משמש כנשיא עמותת "ארקאדאש" - קהילת יוצאי טורקיה בישראל.

גאון הוא קונסול הכבוד של צ'ילה בישראל.

קולנוע וטלויזיה:

סרטים
דליה והמלחים 1964 
כל ממזר מלך 1968 
מצור 1969 
הפריצה הגדולה 1970 
אני ירושלמי 1971 
קזבלן 1973 
ג'וקר 1976 
מבצע יונתן 1977 
כביש ללא מוצא 1982 
המאהב 1986 
מטולדו לירושלים 1988 
מדורת השבט 2004 

סדרות
קרובים קרובים 1983-1986 
מר מאני 1996 
חצי המנשה 1996 
בלש בירושלים 1997 

תוכניות
שישי בגאון 2003-2005 
ערב טוב ישראל 2005 
הדבר הגדול הבא 2007 
גם להם מגיע 2008

הצג מידע מקוצר >>