הימים שעוד נכונו לנו |
שיהיו נכונים, שיהיו רכונים |
שיהיו מעלינו כמו כפות תמרים. |
ואנחנו שני המינים, |
נברך עליהם, |
ובין כפות ידינו |
ידריכו קשתם כוכבים רחוקים |
להביט בנו מתוך הלילות, |
ולא נבוש להיות מוארים בימים, בימים. |
הימים שעוד נכונו לנו... |
והאפלה תביא תבונה אל לילותינו |
ועין תהיה בנו זבת דמעות |
רכות של דבש בחלב, |
ושבעה מינים, פי שבעה מונים |
בבגרותו יבשיל ליבנו. |
מעבר: |
x4 |
הימים שעוד נכונו לנו... |
חנן יובל דורערב קיץ חםנצנץ כוכב קטןסימפוניית נישואין קטנהנוגהלכל איש יש שםניגון שלדי קוציםבין שלוש ובין ארבעכל מילהתמונה מאלבום ישן |
לא הוגדר אביגיל רוז - מתי בדיוק הפסקתי להרגיש סינרגיה - יום יפה נינט טייב - כמו כולם יונה עטרי ואילי גורליצקי - בובות שעווה הראל מויאל - לבדי |