מחבר ומלחין: קרן פלס
|
|
| פתיחה: |
![]() ![]() ![]() ![]() |
![]() |
| הוא מתקשר אלי, כשאין לו מנוחה |
![]() |
| חומק חומק בשקט דרך השמיכה |
![]() |
| אל הספסל בחוץ, הוא מחפש תירוץ |
![]() |
| כדי לנשום אוויר כשנהיה לחוץ |
| מעבר: |
![]() ![]() ![]() ![]() |
![]() |
| הוא מתקשר אלי בקול שקט שקט |
![]() |
| שקרים יפים לוחש כאילו באמת |
![]() ![]() |
| הוא מתכוון ואז זוחל כמו לא הלך |
![]() ![]() |
| בצעדים קטנים אל המיטה שלך |
![]() ![]() |
| הוא מתקשר אלי אחרי שאת נוגעת בו |
![]() ![]() |
| קרוב קרוב מדי לחור שבליבו |
![]() ![]() |
| הזה המדמם מרוב אשמת חינם |
![]() ![]() |
| על מה שלא יהיה בינינו לעולם |
| מעבר: |
![]() ![]() ![]() ![]() |
![]() |
| ביום ההוא במאי אחרי ההופעה |
![]() |
| הוא התקשר אליי דיבר כמעט שעה |
![]() ![]() |
| על איך הייתי שם כשאת עברת איתו |
![]() ![]() |
| זה לא היה שם שקרץ ממבטו |
![]() |
| והוא לקח אותך הביתה לכסות מהר |
![]() |
| את כל מה שחשוף את מה שמסתתר |
![]() ![]() |
| מתחת לחיוך הזה המחודד |
![]() |
| בפנים הכול הפוך כשהוא נשאר לבד |
![]() ![]() |
| הוא מתקשר אלי אחרי שאת נוגעת בו |
![]() ![]() ![]() |
| אבל לא מרגישה את השריטות שבליבו |
![]() ![]() |
| הזה המדמם מרוב אשמת חינם |
![]() ![]() |
| על מה שלא יהיה בינינו לעולם |
![]() ![]() |
| הוא מתקשר ושוב זוחל כמו לא הלך |
![]() ![]() ![]() |
| בצעדים קטנים קטנים אל המיטה שלך |
![]() ![]() |
| ואת נרדמת על גבו המפורק |
![]() ![]() |
| מהרגלים שחוקים שהעלו אבק |
![]() ![]() |
| מתחת לשמיכה, כשאין לו מנוחה |
![]() ![]() ![]() |
| מהרגלים שחוקים, אחרי שאת נוגעת בו |
![]() ![]() |
| הוא מתקשר אלי מרוב אשמת חינם |
![]() ![]() |
| על מה שלא יהיה בינינו לעולם |
![]() ![]() |
| כשיום חולף משאיות אשפה |
![]() ![]() ![]() |
| באות רק לאסף לכלוך מהרצפה |
![]() ![]() |
| וזה מרגיש כאילו יום חדש אורב |
![]() ![]() |
| הוא מתקשר אלי לשבור לי את הלב |
| סיום: |
![]() ![]() ![]() ![]() |
